מאת: הרב מאיר מן
בסוגייתנו מבואר שהלילה מתחיל בצאת הכוכבים, וכפי שהתבאר בגמרא במסכת שבת (לה ע"ב), הכוונה היא לשלושה כוכבים, לא גדולים הנראים גם ביום ולא קטנים שאינם נראים אלא בלילה, אלא בינוניים.
עוד מבואר שם (לד ע"ב – כדעת רבה שנפסקה להלכה) שזמן זה הוא מהלך שלושת רבעי מיל לאחר השקיעה. אולם, היות שלעינינו אין הכוכבים נראים בפועל בזמן האמור, קבעו הפוסקים זמנים שונים על פי דרגות שונות של ראיית הכוכבים בפועל (3 כוכבים בינונים, 3 כוכבים קטנים, 3 כוכבים קטנים רצופים) בהתאם לחומרת הענין – מלאכות שבת, אכילה במוצאי תענית וכו'.
וכך כתבו תלמידי רבינו יונה בפירושם (הנדפס עם הרי"ף במסכת ברכות) לסוגייתנו, שכיון שאין הכל בקיאים בין גדולים לבינוניים, יש להקפיד שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שייראו שלושה כוכבים קטנים, ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו.
כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך (סי' רצג ס"ב): "צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שייראו ג' כוכבים קטנים, ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים, ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו".
אמנם, לא רק לענין מלאכה במוצאי שבת יש להמתין לאחר הזמן הרגיל של צאת הכוכבים, כי אם גם לענין תפילת ערבית, כמבואר לעיל שם (ס"א) ש"מאחרין תפלת ערבית, כדי להוסיף מחול על הקודש", וכפי שהתבאר במשנה ברורה שם (ס"ק א): "דאף דמן הדין סגי במה שיתעכב מלעשות מלאכה עד הזמן המבואר בסעיף ב', מכל מקום לכתחלה ראוי ונכון, וכן מנהג כל ישראל, לאחֵר את התפילה כדי שיתווסף יותר מחול על הקודש".
לא התבאר בהדיא בפוסקים כמה הוא שיעור הזמן שיש לאחר את התפילה במוצאי שבת יותר מן הרגיל, אולם מפשטות דברי המשנה ברורה משמע שיש לאחרה עד זמן צאת השבת, וכן מבואר מלשון הערוך השולחן (שם ס"ב), שכתב מתי הוא זמן צאת השבת ולאחר מכן כתב "ואחר כך עומד הש"ץ ומתחיל והוא רחום" (פסקי תשובות שם). ומרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל כתב בתשובה (אשי ישראל תשובה שיב) שהנוהגים שלא לעשות מלאכה עד זמן רבנו תם, יאחרו גם את תפילת ערבית עד זמן זה (ביאורים ומוספים מהדו' דרשו הע' 1).