"לא הצלחתי לישון כל הלילה", אמר הרב שליט"א, והציג בפני המתפללים דף בו חרוטים שמות של נעדרים

יום ראשון, אסרו חג, לאחר תפילת 'הנץ' עומד מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על בימת בית הכנסת המרכזי, ועיניו מלאות-דמע. 'לא הצלחתי לישון כל הלילה', אומר הרב שליט"א, ומציג בפני המתפללים דף שבו חרוטים שמותיהם של כמה מהנעדרים, שבני משפחתם אינם יודעים היכן הם נמצאים, ומן-הסתם נשבו על ידי האויב, רח"ל.

'אנשים הגיעו אלינו באמצע הלילה, מרוטים וסחופים עד דכא, ותיארו את סבלם ויגונם בעקבות חוסר- המידע אודות יקיריהם, וביקשו שנתפלל לשובם בריאים ושלמים', הוסיף הרב, והמחיש את המצב הנורא-והאיום אליו נקלע העם היהודי בארץ ישראל, מצב שכמותו לא היה מעולם.

אירועי שמחת תורה תשפ"ד הם השיעור המוחשי הגדול ביותר ל'אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר'. מיליארדי שקלים הושקעו בבניית חומה תת-קרקעית שתנטרל את אפשרות החדירה מהמנהרות שכרו אנשי החמאס. נו, אז אם מישהו חשב שאפשר לסמוך על החומה הזו, ועל הגדר מלמעלה, הגיעו המחבלים 'מלמעלה', כך לעין-כל, והפתיעו את כולם. השי"ת הוכיח לכולם בצורה הנוראה והמאוימת ביותר שאם לא סומכים עליו, אין על מי לסמוך. לאף אחד לא היה בדל של מידע אודות מה שמתעתד להתרחש. לא בקו ההגנה הראשון, האמור לחסום את הפולשים, ולא בקו השני; לא תצפיתנים ולא בלוני- תצפית, לא מודיעין. כלום-כלום. אנדרלמוסיה איומה, שלא זכורה כמותה מעולם, כאשר כל ה'כוחות' נתפסו כמי שאינם מוכנים בשום דבר.

איך אמר מרן הרב שליט"א בבואו לתפילה בבוקרו של יום שמחת תורה: 'אבינו שבשמים מוכיח לנו שיש עוד משהו מלבד עקירת הדת, וחילולי השבת; יש עוד משהו בעולם, וב'משהו' הזה אין לכם על מי לסמוך, רק עליי! לא על הנשיא האמריקני, ולא על שום ראש ממשלה או רמטכ"ל. רק עליי'.

האשה התחמקה וסירבה להשיב

ביום שמחת תורה, והיום – אסרו חג, דרש מרן הגר"י זילברשטיין בפני הקהל, ואמר במה לדעתו יש להתחזק בימים הנוראים הללו. ההרגשה הברורה היא, אמר הרב, שהקב"ה מדבר ישירות אלינו, אל שומרי המצוות, ובמקום שנפטפט מה 'הם צריכים לעשות', אנחנו מחויבים לחשב את דרכינו, ולפייס את בוראנו יתברך ויתעלה.

והדבר הראשון הוא – חיזוק בענין שמירת השבת. המגיד מדובנא – שקיבלתי מרבותיי שכל משליו וסיפוריו הם הלכה-למעשה – משל את משלו ואמר, ששמירת השבת דומה למלך שהיה לו עבד אחד ששירת אותו, אבל רעייתו של העבד ההוא היתה הרבה יותר מוצלחת ממנו, והמלך נעזר בה ובחוכמתה. עד כדי כך שגם אם העבד חטא פה-ושם, המלך הותירו על כנו ומשרתו, ולא הענישו, והכל בגלל אשתו, שחוכמתה היתה פי כמה וכמה מזו של בעלה.

יום אחד נכנסה האשה אל טרקלין המלך, שהבחין על-אתר בפצעים ומכות שהיו על פניה. לכשהתעניין המלך מי היכה אותה, התחמקה האשה, ולא השיבה. לא לקח למלך זמן רב כדי להבין שהמכ ה היה לא אחר מאשר בעלה, שהוא העבד שלו. חמת המלך בערה בו, וציווה להוציא את העבד להורג, באמרו: 'עד עכשיו הותרתי אותך בחיים, למרות שלא היית העבד הכי-צייתן, בגלל אשתך; אבל עכשיו, שאתה מכה בה ומפריע לה במילוי תפקידה, אין לך זכות-חיים'!

וכך הוא גם בעניינה של השבת, ושמירת הלכותיה, כותב המגיד מדובנא. השבת היא המלכה, היא הכלה של עם ישראל, כמו שאנחנו אומרים 'בואי כלה, בואי כלה'. אם העם היהודי שומר על השבת, ומקפיד על כל הלכותיה, מלמדת עליו השבת בעצמה – ככלתו – זכות גדולה, וגם המלך, מלכו של עולם, משאיר אותנו בשל כך בחיים, והכל בגלל השבת.

אבל ברגע שאנחנו מבזים את שבת המלכה, ומוכיחים לעיני כל העולם יחס מנוכר אליה, אומרים בשמי-שמים שעכשיו אין לעם ישראל זכות-הגנה מפני האויבים!!! וכיון שכך, מי ישמור עלינו??? ועל כך התפייט ה'אבן עזרא' בפיוטו הנודע, ואמר 'כי אשמרה שבת – א-לישמרני'! הנה לנו מחסה והגנה, ושמירה מעולה מאין כמוה, מפני כל הפגעים הרעים הבאים לעולם, רח"ל. נשמור שבת, והאלוקים ישמור עלינו

קמיע

השבת עצמה תסנגר עלינו

לכן, פנה הרב אל קהל-הקודש, והציע שכל משפחה תלמד בביתה 2 הלכות-שבת מדי יום ביומו, ובכך נעניק לעצמנו, ולכל העם היהודי, הגנה טובה מאין כמוה. השבת בעצמה תסנגר עלינו ותלמד זכות על עם-ה', המתחזק בהלכות שבת, ומוכיח שהיא חשובה לו. ההלכות תַּ עֲשֵׁ רְ נ ה את הלומדים בידע ובבקיאות בהלכות שבת. הרב הציע ללמוד מתוך משנה ברורה של 'דרשו', או כל ספר אחר העוסק בהלכות שבת, כמו 'ארחות שבת', או הספר ממנו לומדים חסידי בעלזא, וכו'.

בהקדמת המשנה ברורה של 'דרשו' כותבים העורכים, שבעבודת הקודש של החפץ חיים בהוצאת כרכי המשנה ברורה לאור, אפשר היה לראות בחוש את כוח היחיד על הציבור, וכיצד מעשה של אדם יחיד הנעשה במסירות נפש עצומה, יכול להשפיע על הכלל כולו. לימוד הלכות שבת, הלכה למעשה, בציבור, הוא הדבר המרומם את קדושת השבת ואורה לכלל כולו, ומכך מושפע כל יחיד להוסיף
בשמירת השבת ולהתחזק בה.

התחזקות בלימוד הלכות שבת חשובה במיוחד בשל ההתדרדרות חמורה נרשמת לאחרונה בשמירת גדרי השבת ברחבי ארץ ישראל, כאשר יש ראשי ערים שפרצו את חומותיה המקודשות של השבת והפעילו תחבורה ציבורית ביום זה. אלא שצריך לדעת שלמטבע זו של ההתדרדרות בשמירת השבת יש שני צדדים.

מצד אחד, שומרי המצוות מחויבים לעשות כל שביכולתם על-מנת להשיב לשבת-קודש את הודה והדרה, וזאת על ידי שאנחנו-עצמנו ניזהר יותר בכבודה של שבת-קדשנו. וכל זאת בגלל הגמרא במסכת שבת )נ"ד א'( האומרת שפרתו של רבי אליעזר בן עזריה היתה יוצאת ברצועה בשבת, ומספרת הגמרא שבעצם הפרה לא היתה שלו אלא של שכנתו, ומכיון שלא מיחה בה – נחשב הדבר כאילו פרתו- שלו יצאה ברצועה.

יש לחשוש אפוא, שאם לא נעשה את מירב המאמצים כדי למנוע את חילולי השבת, הרי שעל פי דברי הגמרא הנ"ל גם אנחנו עלולים להיות מואשמים בחטא הנורא

מחאה תוך קידוש שם שמים

מצד שני, המחאה שלנו בדור זה, צריכה להיות בצורה של קידוש שם שמים, ועשיית מעשים נאים ומכובדים שימשכו את אחינו התועים אל בית המדרש, ואל יופייה של השבת.

וצריך גם להוסיף שדוקא בתקופה זו, אפשר להביא לחיזוק אמיתי בכל מה שקשור לשמירת השבת. בשל הצרות והיסורים הקשים העוברים עלינו, אנשים שלא פתחו ספר מעודם, מוכנים כיום להאמין, יותר מתמיד, ששמירת השבת מביאה את הברכה הגדולה ביותר.

אין כמו הימים הללו של אובדן-דרך ותהיה אצל רבים מאחינו התועים, כדי להשריש בליבם את העובדה שהרבה אידיאות איבדו במרוצת השנים את הברק שנילווה להן בתחילת הדרך, ורק שמירת השבת, והיהודי השומר אותה, זכו לנצחיות גם בסערת הימים והזמנים, בתנאים הקשים והנוראים ביותר, בימים שבהם עלה כל העולם כולו בלהבות אש.

דווקא כאשר אידיאות שהיו מושא להערכה – התנפצו והתרסקו לרסיסים, גברה עוד יותר השאיפה להתקרב אל מקור-האמת, ולכן כל הנהגה יפה של ת"ח עשויה להשפיע באופן מיידי, ובצורה היעילה ביותר. להמחיש בפני אחינו את יופייה של השבת

עלינו להוכיח לצד-שכנגד ששומרי השבת הם נסיכים, וכדאי להם להיות כמונו. התשובה הטובה ביותר להסתה בחוצות היא להתנהג בדרך ארץ, ולשכנע את מי שעדיין לא השתכנע שאורחות-חייהם של שומרי המצוות, משתלבות יפה-יפה במּוסריּותוֹ של העולם. כאשר הם יראו בעיניהם כיצד מתנהג יהודי אמיתי, קיים סיכוי רב שהם עצמם יבחרו לצעוד בדרך הזו. אם אנחנו נתחזק בשמירה על כל גדרי השבת, ונביע את מחאתנו באופן נאה, יראו כל עמי הארץ כימשם ה' נקרא עלינו, ויבואו גם הם לחסות בצלו של בית המדרש.

אילו היינו ממחישים בפני אחינו התועים את נועם השבת, את היקר והתפארת שבשמירתה, בודאי שהדברים היו עושים עליהם רושם, וגם הם היו חפצים לעבדה ולשמרה. רק כך נוכל להיות בטוחים שעשינו את חובתנו כלפי יום השבת.

וכפי שאמרנו, אני מציע לכל יהודי ללמוד 2 הלכות-שבת מדי יום ביומו, וזו עצמה תהיה סיבה טובה להגנה ולמחסה ביום זעם. כי אשמרה שבת, א-ל ישמרני.

שמירה מהמזיקים

יופייה וטהרתה של השבת, וקווי-האופי שנצרבו בה ע"י הבורא יתברך, מגביהים את אישיותו של היהודי טפחיים מעל אדמה. עצם
כניסתה של שבת-קודש, והַּכלתה על היקום כולו, גורמת לשינויים-של-ממש בנפשו של כל מי שדם יהודי זורם בעורקיו. כניסת השבת מחוֹללת התרוממות רוח והשראה-רבתי, ואם רק לא נתעלם ממנה, ולא 'נבריח' אותה מאתנו בכוח, נוכל להגיע באמצעותה לדרגות גבוהות, שבימי החולין הן היו רחוקות מאתנו עד מאוד.

בימינו, כאשר הכל מחפשים סגולות לשמירה, יש להוסיף כאן דברים מתוך 'ערוך השלחן' בשם השל"ה. "כאשר שמענו כן ראינו בכמה מקומות, והדורות הקודמים היו מקדימים הרבה בקבלת שבת, וכו', והשל"ה בסידורו קודם קבלת שבת מבאר, שהאומר מזמור שיר ליום השבת אחר השקיעה מביא סכנה רבה, ולכן יזהרו לומר קודם שקיעת החמה, שאם לא כן, המזיקים שנבראו בערב שבת בין השמשות מתעוררים ממקומם להזיק". דברי השל"ה ברור מללו, ואם נרצה לשמור עצמנו מן המזיקים, עלינו לקבל שבת לפני שקיעת החמה.

(קול ברמה- ביטון רמת אלחנן)

סגולה לשמירה מאת מרן החיד"א, שמפרסם מרן הרב שליט"א: