יוחנן וסרמן
לרגל המצב הביטחוני, שוחחנו עם מגיד המישרים הגאון רבי אליעזר יוטקובסקי וביקשנו לשמוע מפיו דברי חיזוק לתועלת קוראי 'הפותח', שנהנים לקרוא את דבריו בקביעות במדור 'צוף התורה' שמתפרסם מדי שבוע בעלון 'לקראת שבת'.
"סמוך לביתי שבבני ברק, ישנו גן שעשועים, בו יש מאות קינים של יונים. בימים כתיקונם לא רואים את הקינים הללו, יש יונים שמעופפות פה ושם, לא משהו חריג. אבל בימי מלחמה אפשר לראות מחזה מופלא, ברגע שבו נשמע קול הנפץ העז של הטיל המיירט של 'כיפת ברזל' שמתפוצץ יחד עם הרקטות המשוגרות אלינו מרצועת עזה, כל היונים מתרוממות בבת אחת מכל פינות הגן, נוסקות לגובה וחוברות ללהקה אחת גדולה. בשלב זה הן משייטות יחד בשמים, בדבוקה אחת, ורק לאחר שהן מזהות שאין עוד סכנה לשלומן הן מתפזרות ושבות כל אחת ואחת לקן הפרטי שלה.
"כשראיתי את המחזה המופלא הזה, חשבתי לעצמי שהרי אמרו חז"ל שכנסת ישראל נמשלה ליונה. ואם כן אנחנו צריכים ללמוד מהיונה איך להתנהג.
"ובכן רבותי, כשנשמע קול נפץ, כשאנחנו נמצאים במצב של סכנה, מה אנחנו אמורים לעשות? לחבור לדבוקה אחת גדולה!!! זאת צריכה להיות המגמה והשאיפה שלנו. להיצמד יחד, כל בני קהילה וקהילה, כל הקהילות זו עם זו, כל המגזרים, צריכים לחפש את המכנה המשותף, את המאחד והמלכד, להשתדל לסלק מדרכנו כל שריד של מחלוקת בין יראי ה', להרבות אחווה ורעות – זאת צריכה להיות התגובה הטבעית שלנו, כחלק מאינסטינקט ההישרדות שלנו!
"אסור לנו לשכוח לרגע אחד שהקב"ה ויתר על עבודה זרה, על גילוי עריות ועל שפיכות דמים, אבל הוא לא ויתר על שנאת חינם, וכן, לשנוא יהודי אחר כי יש לו כובע מסוג שונה וגרביים בצבע אחר מהכובע והגרביים שלך – זאת שנאת חינם!
"ועוד דבר חשוב שכדאי לזכור בימים אלו. חז"ל הקדושים ממשילים את עם ישראל לשה הפזורה בין העמים, שבעים זאבים שוחרי רעתה ורוצים לטרוף אותה, והיא השה החלשה והקטנה צריכה לשרוד ביניהם.
"אם נעצום לרגע עיניים וננסה לדמיין סיטואציה כזאת שבה כבשה אחת קטנה בורחת על נפשה ושבעים זאבים גדולים ואימתניים דולקים בעקבותיה, מה הסיכוי של הכבשה לצאת מזה בחיים? אפסי! אין לה שום סיכוי.
"אבל עם ישראל כבר שורד אלפי שנים בין העמים המבקשים לכלותו. הרמב"ן אומר שזה הנס הכי גדול שאפשר לחשוב עליו, שעם ישראל ממשיך לשרוד למרות הגלות הארוכה והרדיפות המתמידות כנגדו.
"אף אחד לא יכול עלינו, יש לנו הגנה שמימית מיוחדת. אהבתי אתכם אמר ה', "יסור יסרני – ולמות לא נתנני".
יש סיפור ידוע שסיפר המגיד מדובנא על איש אחד שאמרו לו שיש סגולה מאוד טובה לעשות כשכלב אימתני מאיים עליו, לומר את הפסוק "ולבני ישראל לא יחרץ כלב לשונו".
"זמן קצר אחר כך הגיע כלב אימתני, ואותו יהודי רועד מפחד ומנסה להימלט על נפשו. אומרים לו, כבוד הרב, למה אתה בורח? תגיד את הפסוק? משיב היהודי ואומר, "אבל הכלב לא נותן לי לומר את הפסוק…".
"אנחנו תמיד מדברים על אמונה וביטחון, ישראל בטח בה', אנחנו סומכים על הקב"ה ובוטחים בו, על חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו…
"פתאום נשמעת אזעקה, יש מתקפת טרור, מה אנחנו עושים? נכנסים לפחד ובהלה? חלילה וחלילה, זה הזמן להיזכר בכל מאמרי הביטחון והאמונה שלמדנו בשפתיים דולקות, זה הזמן לחדד את רגשי האמונה והביטחון, להזכיר לעצמנו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם".