פעם ניגשה אלי אשה, וביקשה – ש"הרב יתפלל עבור בני"… ובעל כרחי נתנה לי עשרים שקלים. לקחתי את הכסף בכדי שלא לפגוע, והלכתי מיד לפינת הרחוב וקניתי לעצמי פרוסת עוגה ושתיה. לאחר שהרגשתי טוב בזכות האכילה והשתיה, הוצאתי את הפתק עם השם של הבן, וברכתי והתפללתי עבורו בהתלהבות, תפילה מכל הלב.
זהו כוחן של ברכות ה"מזל טוב" שמקבל אדם מהמשתתפים בשעה שהוא עורך שמחה. מתוך הרגשה של קירבה, יש לברכות כח השפעה עצום. כל משתתף ב"קידוש", כל מי שטועם בחתונה, ומתוך הרגשה טובה מברך בברכת "מזל טוב", יש לו את הכח לשנותבדבריו את המזל בשמים לטובה!
את ענין שלימות הברכה מוצאים אנו בברכת כהנים. זוהי עת רצון גדולה ביותר. הכהנים פותחים את שערי גן עדן. לכן הם מברכים עם עשר אצבעות, כי המספר עשר מורה על שלימות.
מסופר על הרב מבריסק זצ"ל שפעם התפלל תפילת שחרית, ובביהכנ"ס שבו התפלל לא היו כהנים. הוא שלח להביא כהן ממקום אחר. שאלו אותו: "מה הענין הגדול להביא כהן"? וענה: "הרי אם היינו שומעים שבחו"ל ישנו צדיק גדול שברכותיו מתקיימות, ודאי רבים מאיתנו היו נוסעים אליו לחו"ל כדי לקבל ברכה. והרי על ברכת כהנים נאמר בתורה (במדבר ו, כז): "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" – הקב"ה מבטיח שהוא בכבודו ובעצמו יברכנו! האם לא כדאי להתאמץ עבור ברכה מכזה 'רב'?"…
ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים (מתוך ברכת המזון)
מהי אותה "נשיאת חן' לפני הקב"ה?
הנה בראש השנה משיגים אנו דבר מופלא ונשגב: "אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון" (תהלים פט, טז) – כביכול הננו "מוציאים מבורא עולם חיוך", זוכים להארת פנים ממנו יתברך.
כאשר הקב"ה כביכול מחייך, לפתע מושפע עלינו שפע עצום של רוחניות וגשמיות כאחד: "כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום".
זכורני שביקרתי פעם בבית מסויים, והילד עשה שם מעשה שלא ייעשה. אביו כל כך כעס עליו, עד שהילד לא ידע איפה לשים את עצמו מרוב מבוכה. לבסוף שאל הילד: "אבא, מדוע אינך מחייך קצת"?… או אז פרץ האב בצחוק גדול, וכל הכעס התפוגג.
זה בעצם מה שמתרחש בראש השנה. בבוקר כלל ישראל "נוטלין שופרותיהן ותוקעין לפני הקב"ה, והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים" (ויק"ר פכ"ט, י) – כביכול הקב"ה 'נותן חיוך'. ע"י חיוך זה כל הכעס "מתאדה" ומתפוגג, ומתחילה סוגיא שנקראת מאור פנים.
מאור פנים פירושו: חביבות. הקב"ה מתחיל להביט עלינו בחביבות. חביבות היא הכח הגדול והחזק ביותר הקיים במציאות. ישנם אנשים קשוחים, שרק חיוך של ילדם הקטן שובה את לכם ומסוגל להזיז אותם מדעתם. זוהי חביבות.
(מתוך הגדה של פסח תפארת שמשון)