אתרוג צריך להיות תמים בלי חזזית ויפה במראה. ולא מצאנו בשום מצוה קפידא כ"כ על הידור ויופי שאפילו רק משהו בשוני בחוטמו כבר פסול

"פרי עץ הדר אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים… (ויקר"ר ל', י"ב)

מבואר בדברי חז"ל ,שהאתרוג רומז על תלמיד חכם שיש בו תורה ומעשים טובים, ולעומת זאת הערבה רומזת על עם הארץ שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים, והלולב וההדס הם באמצע, שהלולב רומז על אלו שיש בהם טעם תורה ואין בהם ריח מעשים טובים, וההדס רומז על מי שיש בו ריח מעשים טובים ואין בו טעם תורה.

ונבוא לפרש עפי"ז כמה רמזים במצות ארבעת המינים, וכמו שיבואר:

א] אתרוג המורכב במין אחר פסול, והיינו משום שת"ח צריך להיות מושלם וכולו יהיה מהתורה, ולא יהיה מעורב עם מינים אחרים. ולא מבעיא אם הוא מעורב ממש כפשוטו שמערב חכמות אחרים בחכמת התורה שבזה הוא וודאי פסול, אלא גם אם אינו מורכב ממש מכלאים, אלא שמחד גיסא הוא בא לאוהבי תורה לקבל מהם כבוד על תורתו, ומאידך הוא גם מתחנף לשונאי תורה ומוות בפשרות על דיני התורה כדי להשיג כבוד משונאי התורה, הרי הוא גם נחשב כתערובת של אתרוג ופרי אחר, ופסול.

ב] מסימני האתרוג לדעת שאינו מורכב, שקליפתו עבה ואינו כשאר פירות שיש להם רק מעט קליפה והרמז בזה שהתלמיד חכם שמור ומחוסן מכל צדדיו בקליפה עבה שלא יתהפך מהר מהשקפת התורה, אבל אם הוא נכנע לדעת בעלי בתים וכדומה, ואינו עומד בתקיפות על משמר התורה, אינו אלא אתרוג מורכב.

ג] אתרוג ככדור פסול, שכדור רומז שמשחקים עמו (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה) ואינו קשה כארז, והוא פסול.

ד] האתרוג מלא בבליטות, ולרמז שאף במראיתו הוא בתכלית היופי, אבל בא לעקוץ כל הנוגע בתורה הקדושה. ומוכן ללחום ולעקוץ הנוגעים בתורה.

ה] האתרוג בזמננו בדרך כלל מלא בבלעטלך שפוגמים ביופי האתרוג, ומרמז שהסביבה היום מסובבת בקוצים, ומצוי שהפגם ניכר בת"ח שמושפע מהסביבה, ואף שבלעטלאך אינו פוסל את האתרוג, אבל מ"מ ראוי לחפש ת"ח נקי בלי קוצים.

ו] אתרוג צריך להיות תמים בלי חזזית ויפה במראה. ולא מצאנו בשום מצוה קפידא כ"כ על הידור ויופי שאפילו רק משהו בשוני בחוטמו כבר פסול, והרמז בזה שת"ח צריך להראות גם כלפי חוץ יפה, והיינו שייהנו ממנו ויספרו בשבחו, ועל דרך מה שאמרו חז"ל (יומא ע"ב, ב') "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם", וילפינן לה שם מהארון שהיה מצופה זהב גם מבחוץ והיינו שאם בהנהגותיו אינו נוהג כתלמיד חכם ואין עליו 'יופי' מבחוץ, הרי אפילו אם הוא יודע את כל התורה, והוא למדן גדול, אין עליו שם תלמיד חכם כלל.

ז] תיומת שנחלקה בלולב פסול, והרמז בזה שהראש והמנהיג של עם ישראל הוא תמים ועומד תקיף, ואינו מתחלק לשנות דעותיו לכאן ולכאן כפי הלחץ שלוחצים אותו.

ח] ההדסים משולשים ויוצאים שלושה כאחד ממש, ורומז לג' יסודות תורה עבודה וגמ"ח שצריך שיהיו כולם ביחד ממש, ותורה בלי עבודה וגמ"ח ביחד ממש אינו שלם, וכן עבודה או גמ"ח בלא תורה אינו שלם.

ט] בהדס צריך שעליו יחפו את העץ, ונראה שהעץ רומז ל"עץ חיים" והיינו לחיי האדם, והרמז בזה שחיי האדם צריכים להיות מוקפים ומלאים בעלים המשולשים שהם שלושת היסודות התורה עבודה גמילות חסדים.

י] ערבות עם ריח רע פסולים, והרמז בזה, שערבות שהם בלי טעם וריח רומזים לעם הארץ שאין בו טעם וריח, ורק כשאין להם ריח רע מאגדים אותם עם שאר המינים, אבל אם יש להם ריח רע, והיינו שיש להם שיטה פסולה, הרי הם פסולים ואסור להתאגד עמהם.

יא] ערבות צריכים להיות ערבי נחל, והרמז בזה שערבי נחל הם צמאים למים, וגם ע"ה מותר להתאגד עמו רק כשהוא צמא לתורה (שאין מים אלא תורה), אבל כשאינו תאב לתורה אין מתאגדים עמו.

יב]] סימן הערבות שהם פשוט ולא כמגירה, והרמז בזה שרק אם העם הארץ תמים ואינו פוגם באחרים, אפשר לנו להתאגד עמו, אבל אם אינו חלק אלא פוגם באחרים, לא נניח לו להתאגד עמנו.

יג] באגידת הערבות, אוגדים את הערבות למטה מההדסים, והרמז בזה שלע"ה והדיוט אין לקפוץ בראש.

יד] וזהו גם הטעם שההדסים הם שלושה, והערבות הם רק שנים, ומשום שרק אם העם הארץ יודע שההדסים הם רוב ויותר ממנו, אפשר לאוגדו יחד עמנו ולהניח לו להתחבר אלינו.

(ועי' עוד בדברינו בחומש שמות ל, ל"ד, שם הובא רמז לחביטת הערבה בהושענא רבה).

(מתוך ביאורים והנהגות ויקרא)