סוכה נפלאה הייתה לו לרבי דוד מלעלוב. סוכת פלאים ממש, שהייתה עשויה עצים מגולפים בסימניהם של שנים עשרה השבטים. בכל שנה באו רבים מבני ירושלים בימי חול המועד לחזות בסוכתו הנפלאה של רבי דוד. שנה אחת עברה השמועה מפה לאוזן: השנה בנה רבי דוד סוכה רגילה. מה השתנה השנה? שאלו איש את רעהו , מדוע השנה לא בנה רבי דוד את הסוכה המפוארת כמידי שנה?. לאיש לא הייתה תשובה לכך ורבי דוד עצמו לא היה מוכן להשיב ונשאר הדבר כתעלומה. עד ש… נודע הדבר מפיו של החייט העני.
חייט עני היה ר' זלמן, שהיה מתגורר בצריף רעוע. שנה אחת הגיע חורף קשה, רוחות עזות נשבו בחוץ ובביתו היה קור אימים. בגלל הקור חלה בנו בדלקת ריאות קשה.
הרופא שבא לראות את הילד נפעם ממצב הבית הדל ואמר: "דעו לכם שעליכם לחמם את הבית במהירות, הדליקו אש בתנור ואם לא תעשו כן, מצבו של הילד יחמיר". "מה אעשה?", חשב ר' זלמן בליבו. "מהיכן אקח כסף כדי לקנות עצי הסקה בכדי לחמם את הבית?" לפתע נכנסה מחשבה בליבו, שמא אלך לרבי דוד אולי יעזור לי… התעטף רבי זלמן במעילו והלך ברוח הסוערת לביתו של רבי דוד.
"מה רצונך רבי זלמן? שאל רבי דוד . "מדוע באת אלי בלילה כה סוער? ובשעה כה מאוחרת?".
"עזור נא לי רבי" ביקש רבי זלמן. "בני חולה בדלקת ריאות ואני זקוק לכסף כדי לקנות עצי הסקה לחמם את ביתי הקר."
שמע רבי דוד את צרתו של החייט אך לצערו כסף לא היה לו. לפתע אורו עיניו, "המתן" אמר רבי דוד לרבי זלמן. "כסף אולם אין לי אבל עצים יש לי".
לקח רבי דוד את המסור וניסר את עצי הסוכה שבביתו וערם אותם לערמה גדולה והביאם לפני רבי זלמן.
"הינה לך" אמר רבי דוד, "חמם את הבית וה' ישלח רפואה שלמה לבנך". וכך היה, סיפר רבי זלמן החייט לכל השואלים, "בני ניצל בזכות הסוכה של רבי דוד".
***
מסופר על הצדיק רבי מרדכי מנשכיז שהיה כל ימיו עני ואביון אולם במשך כל ימות השנה היה חוסך ואוסף פרוטה לפרוטה וכאשר הגיע ערב חג הסוכות היה רוכש בכסף שחסך אתרוג מהודר.
והנה, שנה אחת עלה בידיו לחסוך סכום גדול יותר מבכל שנה ומשום כך פנה בערב החג בשמחה רבה לעבר השוק כדי לקנות אתרוג מהודר.
לפתע ראה רבי מרדכי בצידי הדרך יושב יהודי וממרר בבכי. "מדוע אתה בוכה"? שאל הרבי.
"צרה גדולה באה עלי" השיב האיש. "אני עגלון והינה הבוקר לפתע נפל סוסי ומת ונותרתי ללא סוס וללא פרנסה ומשום כך אני בוכה".
הוציא רבי מרדכי את כל כספו מכיסו ומבלי לחשוב נתנם ליהודי ואמר: "קח לך יהודי יקר וקנה לך סוס חדש".
כשחזר רבי מרדכי לביתו כשהוא שמח ומאושר שאלו אותו: "היכן האתרוג?".
"השנה איני קונה אתרוג" השיב רבי מרדכי.
"אינך קונה?" נדהמו כולם. "וכי על מה תברך?" הוסיפו לשאול. ענה להם רבי מרדכי "בשנה זו יברכו כל בני ישראל על אתרוג ואילו אני אברך על סוס".
(מתוך 'עלון לחג הסוכות' – הרב דניאל אלבר)