העצה לימים נוראים: סמייל
רבי אביגדור מילר זצ"ל היה ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בארה"ב, והיה גם מרצה מפורסם. הוא האריך ימים, ונפטר בגיל תשעים ושתיים. בשנת חייו האחרונה, כשהיה כבר חלש ותשוש, נכנס אליו אברך ואמר, "הרב, אני מחפש עצה לימים נוראים".
אמר לו הרב אביגדור מילר, "סמייל".
"סמייל" זה באנגלית – תחייך.
האברך הבין שהרב לא שמע את השאלה, ואמר שוב, "הרב, אני צריך עצה לימים נוראים".
שוב ענה לו הרב, "סמייל".
האברך שאל את השאלה בפעם השלישית, בקול רם יותר, ושוב קיבל אותה תשובה מוזרה. הוא פנה אל הנכד, ששירת את הסבא באותו זמן, ואמר לו, "הרב לא מבין מה שאני אומר לו, אני מחפש עצה לימים נוראים".
הנכד ניגש אל הרב ואמר, "סבא, האברך מבקש עצה לימים נוראים, כדי שיזכה בדין".
אמר לו הרב, "נכון, וכבר אמרתי לו בפעם השלישית 'סמייל'".
אחר כך ביקש הרב מהנכד, "תקרא, בבקשה, לאברך, שייכנס וישב לידי. שב גם אתה כאן. אני רוצה להסביר לכם את פשר הדברים".
וכך אמר להם הרב: "אדם שיש לו חנות חייב לעשות מאזן לפחות פעם בשנה, כדי לבדוק מה המצב, האם החנות מביאה לו רווח או הפסד. אם החנות גורמת להפסדים, צריך לבדוק ולחשוב ולברר מה לעשות כדי לשנות את המצב. גם אם המאזן חיובי, ויש רווחים יפים מהחנות, חשוב לבדוק מה אפשר וצריך לשפר. ייתכן, שיש מוצרים שעליהם הבעלים מפסיד, ולא כדאי להחזיק אותם. אם יש לאדם רשת של חנויות, אחת בפריז ואחת במרסיי, הוא חייב לשבת עם כל מנהל פעם בשנה לבדוק מה המצב.
"לאדם אחד היתה רשת חנויות, והוא ישב עם אחד המנהלים ואמר לו, 'החנות שאתה מנהל צוברת הפסדים. אנחנו חייבים לבדוק מה קורה כאן'. הוא מתחיל לעבור איתו על ההכנסות וההוצאות, ומגלה שהרבה מדי כסף יוצא על משכורות, כי יש מדי הרבה עובדים בחנות. הוא מורה למנהל לפטר מיד חמישה עובדים, ונוקב בשמם של העובדים שיפוטרו.
"אומר לו המנהל, 'תראה, אדוני, אני אעשה, כמובן, מה שאתה אומר. את הראשון אני אפטר, וגם את השני והשלישי והרביעי, אבל בחמישי אני לא יכול לנגוע'.
"'למה, מה יש? הוא אח שלך?'
"'לא, לא', אומר המנהל. 'הוא פשוט בן אדם מאוד נחמד, הוא אדם נעים. אנשים באים דווקא לחנות שלנו, כי הם נהנים מהשירות ומהיחס שלו. אם הוא עסוק, הרבה לקוחות לא רוצים לקבל שירות מעובד אחר, והם מחכים בסבלנות עד שהוא יתפנה. כזה אדם אפשר לפטר? התועלת שהוא מביא לחנות עצומה'".
אמר להם ר' אביגדור מילר, "תקשיבו, לקב"ה יש עסק ענק, ופעם בשנה הוא עושה "מאזן". מתברר שיש יותר מדי מקבלי משכורות, וצריך להוריד חלק. את זה מורידים, ואת זה מורידים, וגם את זה ואת זה, אבל בפלוני – לא נוגעים. למה? כי הוא סמייל, כי הוא אדם נעים. הוא אדם שגומל דלים, הוא מביא תועלת ל"עסק". אדם כזה לא מפטרים".
אתה רוצה חיים? "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'".
אתה רוצה חיים? "מלוה ה' חונן דל" – אדם שחונן את הדל, הקב"ה "לווה" אצלו. הקב"ה חייב לו, כביכול.
אתה מכיר עסק טוב יותר בכל העולם כולו?
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א – מתוק האור סדר תפילתנו)