בחז"ל מובא, שכאשר דוד המלך אמר פסוק זה, אמר לו הקב"ה: אתה אומר לי 'אחת' ומבקש רשימה שלימה – "שבתי בבית השם", ואז גם "לחזות בנועם השם", וגם "לבקר בהיכלו", וגם "כי יצפנני בסוכו"…
השיב דוד: ממך למדתי. אתה אמרת "ואתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם…", ואז התחלת – "ליראה", "ללכת בכל דרכיו", "לאהבה אותו" – רשימה ארוכה…
עד כאן דברי חז"ל הפלאיים, שטעונים הבנה בהחלט: וכי זה נקרא 'אחת'?? דוד המלך הרי לא מבקש דבר אחד, הוא מגיש תרשים מסודר וארוך. מה אפוא עוזרת התשובה "ממך למדתי"?
✵✵✵
הפירוש הפשוט – שמעתי פעם מהמשגיח הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א – יובן על פי משל:
יהודי נכנס למסעדה רבע שעה לפני סגירתה. המלצר העייף דחק בו: "נו, מה אתה רוצה?".
"אל תלחיץ אותי!" – רטן הלקוח.
המלצר: "טוב, ומה אתה רוצה עכשיו?".
הלקוח: "מנה אחת ביקשתי בסך הכל. פירה, אורז ועוף. על מה העצבים?".
המלצר הגיש לו את תבניות האוכל בחוסר סבלנות וסינן: "נו, קח מנה אחת מהתבניות, ותשחרר אותי!".
היהודי נטל את הכף ושלה מהתבנית חתיכת עוף, לאחריה הוציא כף אורז גדושה, ולסיום גרף לצלחתו כף פירה.
המלצר צפה מן הצד וסנט בו: "מנה אחת אמרת, הא?? לקחת שלוש מנות!".
היהודי חייך. "אכן, ביקשתי מנה אחת, אך מה לעשות שמנה מורכבת מכמה מאכלים…".
וצודק הלקוח היהודי. מנה אחת אכן כוללת כמה מרכיבים.
והנמשל: אומר דוד המלך לקב"ה – אני בסך הכל רוצה מנה אחת שכוללת את כל אותה רשימה. ולמדתי את זה ממך! כל זה דבר אחד. אני בסך הכל רוצה להיות כמו שצריך…
זה מהלך אחד. בפשט זהו פשט נפלא, אבל יש פה מהלך הרבה יותר עמוק, בעל משמעות פנימית נוקבת יותר.
✵✵✵
דרש ה'פוניבז'ער-רב' בהיכל הישיבה:
המדרש מספר: מעשה באדם שיכור, שבניו היו תלמידי חכמים. התביישו הילדים באביהם המתגולל בקיאו, וטיכסו יחד עצה כיצד לגמול את אביהם מהיין והשיכר. החליטו להשימו בבית הקברות הנעול, מתוך תקווה שכשייעור משכרותו ייזכר ביום המיתה, יראה את קברות אבותיו הצדיקים, ויתבייש. כך לא ישתה יותר לשכרה – סברו הבנים. וממחשבה למעשה. הובילוהו לבית הקברות, הכניסוהו לאחד הקברים הפתוחים שהיו שם, ונעלו את השער מבחוץ.
באותו הלילה אירעה פריצה ליקב. גנב חדר פנימה והעמיס על עגלתו כמה חביות. דא עקא, שכמה מבני העיר שמו לב לכך ופתחו אחריו במרדף. בלית ברירה, נאלץ הגנב להתפטר מהחביות המפלילות, והיכן יעשה זאת אם לא בבית הקברות. זרק הגנב את החביות בבית הקברות ונעלם.
מחמת פזיזותו, באחת החביות נפער חור, ומהחור טפטפו להם זרזיפי יין אל תוך פיו של האב השיכור שנם לו בשלווה בתוך הקבר. למותר לציין, שכאשר באו הבנים בבוקר לראות את שלום אביהם, מצאוהו שיכור כלוט.
ומסיים המדרש: זה שנאמר "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"…
✵✵✵
נעמד ה'פוניבז'ער-רב' על רגליו ושאל את הנוכחים: "רואים אתם את חלונות ההיכל פתוחים?? הנה, כעת אני מבקש מהריבונו-של-עולם: אנא, תשפוך לתוך הבית-מדרש תורה! תיצוק עלינו כמויות של רוחניות!".
"אתם יודעים למה אנחנו לא נענים לבקשתנו כמו אותו שיכור?? וכי הוא צדיק מאיתנו?? לא ולא! רק שאם היינו צמאים לתורה כמו שאותו שיכור תאב ליין משכר, היתה תפילתנו מתקבלת מיד" – אמר ה'פוניבז'ער-רב', והמשיך: "לו הייתם שואלים את השיכור המדובר: מה אתה רוצה? "יין!" – הוא היה עונה. ואז הייתם ממשיכים לשאול: ומה לאשה ולילדים? "תנו להם 'בראנפן'!" – הייתה תשובתו ללא כל ספק. זו הסיבה שהוא נענה, ואנחנו לא…" – סיים ה'פוניבז'ער-רב' בהתרגשות.
חז"ל אומרים: למה נקרא שמו של עתניאל בן קנז עתניאל? משום שאמר לו לקב"ה: אם ברך תברכני בתורה, ותתן לי חבר מרעים כמותי, ותרבה גבולי בתלמידים, ותשגבני מיד יצר הרע – מוטב, ואם לאו – הולך אני לבין נתיתי שאול. מיד ענהו ק-ל.
ותמוה, וכי בגלל שביקש ואיים – צריך לקבל??
תארו לעצמכם – אמר פעם המשגיח הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א – יהודי עומד על יד המדרגות של ישיבת פוניבז' ואומר: ריבונו של עולם, אני רוצה ישיבה עם אלף תלמידים. אבל לא מספיק. אני רוצה חבר מרעים – שיישבו אצלי בשיעור הסטייפלע'ר, ר' נחום פרצוביץ', ואם אפשר שגם ר' שמעון שקאפ יבוא! חוץ מזה, אני רוצה שלא יהיה בי יצר הרע בכלל. אם אתה עושה לי את זה – טוב, ואם לא – אני מת…
עתניאל בן קנז אמר כך – וקיבל מיד. למה? מדוע אצלו הכל נפלא, ואצלנו זה פשוט לא כך? מדוע אנו מבקשים כל כך הרבה דברים – ולא מקבלים, ואילו הוא – נענה לאלתר?
✵✵✵
התשובה היא – זעק ה'פוניבז'ער-רב' באותה הזדמנות – שבאמת החלונות פתוחים. אנחנו רוצים חביות של תורה מהחלונות – ומקבלים. זורקים עלינו חביות, בדיוק כפי שאנחנו רוצים. השאלה היא – כמה רוצים! אצל מיודענו השיכור – כבוד, ממש לא מדבר אליו! אשתו, גם כן לא מדברת אליו! כסף, מאן דכר שמיה! שום דבר לא מעניין אותו חוץ מדבר אחד – יין. בקבוק קוניאק. מה פלא שהוא קיבל?!
אנחנו רוצים כל הלילה ללמוד, אבל במקביל, גם להספיק לישון כל הלילה. "מה שאתם מקבלים – זה מה שאתם באמת רוצים" – אומר לנו בורא-עולם.
כאשר עתניאל בן קנז ביקש מה שביקש מהקב"ה – בוחן כליות ולב ראה שהרצון שלו הוא אכן אמיתי וטהור, מעמקי הלב והנשמה. ששאיפתו
היחידה היא "ברך תברכני – בתורה, ותרבה גבולי – בתלמידים". זו הייתה בקשה אמיתית. הוא מוכן היה להישרף על זה. בשבילו – אין עוד משהו חוץ מזה. לכן הוא קיבל…
בשביל זה תיקנו לנו חז"ל את הגדת המזמור 'לדוד השם אורי וישעי' בחודש בו אנו נמצאים. "אחת שאלתי" – אומר דוד המלך לפני מלכו של עולם. "זה הדבר היחיד שמעניין אותי. להתעלות ברוחניות. בלעדי זה אין לי חיים!"…