בספר הברית (ח"ב י"ב פ"ח) מובא, שמלבד שאין קץ לשכרה של מצוות הכנסת אורחים בעולם הבא – גם בעולם הזה, כל הצלחות עולם הזה רגילות לבוא על ידי מצוות הכנסת אורחים.
ולא נתבשר אברהם ע"ה על בנים אלא ע"י מצוה זו.
השונמית זכתה לבן על ידי מצוה זו.
לוט נצל מהפיכת סדום על ידי מצוה זו.
וכן אליהו הנביא – אין רגיל לבוא לברך את האדם להצלחה בעושר וכבוד וכו', אלא על ידי מצוה הכנסת אורחים.