אינספור יהודים השתדרגו, נהנו, הרוויחו, שמחו, חידשו, התעשרו, והעיקר, נהיו מאושרים השנה! את הכל הם קיבלו בראש השנה שעבר!!
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א: באלול מתכוננים להפתעות נעימות!
כ"ב טבת השנה. המלמד בחיידר מספר לכם שהבן שלכם עלה, כמעט מבלי משים, כמה מעלות למעלה למעלה. "הוא מהטובים ביותר בכתה, בלימוד, בהבנה, בהנהגה". מה יש יותר טוב מזה?!
ט' בשבט השנה. והנה נולדה לה נכדה. הנכדה המתוקה ביותר בתבל (בדיוק כפי שחושבים ובטוחים כל הסבים והסבתות בעולם, על נכדיהם שלהם…).
י"ח באדר השנה. הבת היקרה שלכם התארסה, בשעה טובה ומוצלחת, עם בן עליה מיוחד במינו, מתמיד ומוכשר, נחמד ובעל מידות נפלאות. הכל הלך כל כך בקלות, ואיזה מחותנים מיוחדים!! שפתיים ישק!!
אסרו חג פסח השנה. הטלפון מצלצל ועל הקו נמצא ראש כולל נודע ובפיו הצעה נפלאה להיות 'ראש חבורה' של שמונים אברכי חמד צעירים ומלאי תשוקת התורה. מי פילל ומי מילל. מי חשב על ההצעה הנכבדה הזאת בכלל. והנה, היא הגיעה מעצמה, ומאז- הכל שכרון חושים, בפילפול ובסברא, בהרבצת תורה, בעומק סוגיות קדשים החמורות.
ד' תמוז השנה. הבן היקר שלכם התקבל לישיבה גדולה שכל כך הוא ואתם רציתם בה.
ב' אב השנה. הבת התקבלה לעבודה נפלאה, נעימה, מאתגרת ומעניינת, עם סביבת עובדות משובחת ומשכורת מצויינת. היא מאושרת ושמחה.
אלול הוא חודש ההכנה לימי המשפט, בהם נגזר מי ימות ומי יעני, מי ברעש ומי במגיפה, מי בחניקה ומי בסקילה. אבל גם מי יחיה ומי יוולד, מי ייעשר ומי ירום. כשם שהמשפט הוא על 'מִי יָנוּעַ'- הוא גם על 'מִי יָנוּחַ'. גם על 'וּמִי יִטָּרֵף וּמִי יִתְיַסָּר', אבל בד בבד גם על 'מִי יִשָּׁקֵט ומִי יִשָּׁלֵו וּמִי יָרוּם'. אני מביט בעצמי ובסובבים לי, יחד עם אין ספור יהודים אחרים, שזכו השנה להזדמנויות חדשות, במגוון תחומים, רוחניים וגשמיים, ברוך ה'. יהודים שלמדו והחכימו את התוה"ק, שהשתדרגו, שהתעלו, שנהנו, שהשכילו, שהרוויחו, ששמחו, שלמדו הרבה מסכתות בנחת ובהבנה, חידשו חידושים, שיצרו יצירות, שחייכו, שהתמוגגו, שהתעשרו, והעיקר, שנהיו מאושרים, בכל כך הרבה נושאים ותחומים, ואת הכל הם קיבלו בראש השנה שעבר.
נכון, מי יודע מה צופן לו ראש השנה הקרוב. אך מי יודע, אולי בכח תפילותינו וקבלותינו, התשובה והצדקה והמעשים הטובים שנתמיד בהם בכל חודש אלול, ייפתחו לנו שערים חדשים, כאלו שאפילו לא העלנו בדמיוננו, לא חשבנו עליהם קודם לכן. כי כשם שייסורים וקשיים יכולים לבוא, ברצות ה', כך שמחה גדולה ואושר רב, עשייה ברוכה, שפע הזדמנויות והרבה הרבה דברים טובים ומתוקים, יכולים לבוא, ברצות ה'. איננו יודעים חשבונות שמים ומה מביא לכל החלטה בשמי מרומים, מדוע נגזר כך או כך. אך אנחנו יודעים שהקב"ה, האוהב אותנו והרוצה בנו, רוצה שנתחזק, שנשנה את הדברים הפחות טובים שלנו ושנתכונן היטב היטב, כדי שהוא יתברך יוכל להרעיף עלינו המוני הפתעות מתוקות ולא צפויות, כדי שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.
***
ב'בין הזמנים' הקשבתי לשיחה שנמסרה לפני שנים מפי הגה"צ רבי שמשון פינקוס זצ"ל. הוא ציטט בחביבות את המודעה, שתלו ברחבי העיר, על שיחתו שלו. במודעה נכתב שהגר"ש פינקוס ישא 'שיחת חיזוק והתעוררות בענייני תשובה', והרב פינקוס הסביר שהמודעה אינה מדייקת כלל. 'חיזוק', הסביר, הכוונה שיהודי מחליט להגיע לתפילה חמש דקות לפני הזמן במשך חודש. גם 'התעוררות' הוא נושא של הוספה ורגשות קודש ומעשה, לחזק דברים ולהתעורר בהם יותר ויותר. 'חיזוק' ו'התעוררות' לא שייכים לתשובה- אמר הגר"ש פינקוס זצ"ל- משום שעצם המושג של תשובה שונה לחלוטין.
מהי התשובה?
"אֲנִי אַחֵר וְאֵינִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה אוֹתָן הַמַּעֲשִׂים" (רמב"ם הלכות תשובה).
התשובה אינה חיזוק או התעוררות זמנית, אלא שינוי מושלם, מהותי ופנימי. אם לפני תהליך התשובה היינו אדם אחד, כעת אנחנו בני אדם אחרים לחלוטין, לא אותם אנשים.
כדי להיות אנשים אחרים, כאלו 'שֶׁיָּעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם', כלשון הרמב"ם, לא מספיק שינוי חיצוני וזמני של מעשים ופעולות לטווח קצר או ארוך. צריך שינוי פנימי ועמוק. אפשר להשתנות בנושא אחד ויחיד, אפשר להשתנות כליל בשני נושאים שאנו לוקים בהם- אבל השינוי צריך להיות ברמה כזאת שלא נשוב אליה יותר, שנעשה חריש עמוק בנפש עד כדי כך שניהפך ל'אני אחר ואיני אותו האיש'.
כל חיזוק באלול הוא דבר נצרך וחיוני. הקב"ה שש ושמח בכל חיזוק, אפילו קטנטן. אך האמת היא שכולנו רוצים להשתנות באמת. לא לאפשר לריטואל קבוע כזה, בו באלול אנחנו מתחזקים ובחשוון הבא אנחנו חוזרים בדיוק לאותו מצב שהיינו בו בחודש אב הקודם. לשם כך צריך להשקיע. לכך יש לנו את כל חודש אלול ועשרת ימי תשובה. כי לא קלה היא הדרך.
***
סח מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל: "אני כשלעצמי מתחזק בחודש אלול במאה ברכות בכל יום בכוונה, כיון שאמרו חז"ל על הפסוק 'ועתה ישראל' מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה' – 'אל תקרי מה אלא מאה', הרי שהדרך לזכות ליראת ה', שתהא אצלי מילתא זוטרתא, הוא על ידי מאה ברכות".
ואלו דברי האור החיים הקדוש בפרשתנו: "וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף"- רֶמֶז לְמֵאָה בְּרָכוֹת שֶׁחַיָּב לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (מְנָחוֹת מ"ג ב) מֵאוֹמְרוֹ וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל, אַל תִּקְרֵי מָה אֶלָּא מֵאָה, וּפָסוּק זֶה בְּבַעַל תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר, כְּאוֹמְרָם (ב"ר פכ"א) "וְעַתָּה"- אֵין "וְעַתָּה" אֶלָּא תְּשׁוּבָה דִּכְתִיב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקיךָ שֹׁאֵל וְגוֹ', ע"כ, שֶׁחַיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִימָם".
ממשיך האור החיים וכותב: "וְאוֹמְרוֹ "וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה"- שֶׁכֻּלָּן הֵם בְּרָכוֹת לה', שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה".