הגמרא בחולין (קה, א) מביאה עצה מסחרית משמואל האמורא: "המסייר נכסיו בכל יום מוצא סלע" – היינו, מבאר רש"י, שהולך ורואה קרקעותיו מה הן צריכות מוצא סלע, מפני שמתקנם בכל מה שצריך, וכך חוסך ממון. "ואני", ממשיך שמואל, "כחומץ בן יין, כי אבא סייר נכסיו פעמיים ביום, ואני פעם אחת בלבד".
מה נאמר כאן? שמואל מגדיר את עצמו כחומץ בן יין מחמת שאביו השקיע יותר זמן בטיפוח קרקעותיו? ודאי שהתורה חסה על ממונם של ישראל, אבל במבט שטחי – נשמעים הדברים מופלאים ממש.
בנובהרדוק פירשו זאת, אמר מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, כי אין הכוונה לנכסים גשמיים… שמואל נתן כאן עצה רוחנית חשובה – רוצה אתה להתנהל כראוי בעבודתך הרוחנית? סייר בנכסיך כל יום! כל יום מחדש שב בפניות הדעת, ובצע חשבון נפש מדוקדק ופרטני על כל רגע ורגע שחלף. מה צריך לשפר, מה יש לתקן, היכן חלה התקדמות והיכן חלילה נסיגה.
זהו יסוד מוסד לעבודת התשובה. אנחנו רוצים לקבל על עצמינו להשתפר, להיעשות טובים יותר וקרובים יותר לבוראינו – ומצויין שכך. אבל עלינו להצמיד לכל קבלה החלטה תקיפה: נשב פעם בתקופה, כפי כוחינו – שבוע, שבועיים, חודש – ונבדוק עם עצמינו היכן אנחנו עומדים ולאן אנחנו שואפים. חיים עם חשבון הנפש, הם הערובה היחידה לכך שכל הקבלות הטובות של חודש אלול לא תתנדפנה כעשן.
גדולי עולם חיו כל השנה עם חשבון מפורט ומדוקדק. שמעתי ממורנו הגאון רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א, רב קהילות 'פרושים' בארץ הקודש, כי דודו הגאון הצדיק רבי אליהו לאפיאן זצ"ל, בעל ה'לב אליהו', סבל הרבה ממחלות בעיניו, ועבר טיפולים רבים וקשים שלא הועילו. לאחר בירורים, הגיע רבי אליהו לייעוץ אצל רופא העיניים המפורסם – ד"ר טיכו, שהחזיק מעין בית חולים פרטי ושם טיפל בחוליו.
הרופא בדק את רבי אליהו היטב, והציע לו ניתוח שיוכל לרפא את מאור עיניו. רבי אליהו סבר וקיבל, ונקבע מועד לניתוח המדובר; אך כשהגיע למרפאה, גילו בבדיקות המקדימות לניתוח כי לחץ הדם שלו גבוה מאד, ופיקוח נפש הוא לנתחו בצורה כזו.
הניתוח בוטל, אך לאחר כמה חודשים פנה רבי אליהו לרופא וביקש ממנו כי ינתח אותו בכל זאת. הדוקטור סירב בתוקף: "אינני יכול לנתח מישהו עם לחץ דם גבוה, זה עלול להביא לתוצאות איומות! איני מוכן לקחת עליי אחריות כזו".
"אני לוקח עליי אחריות שלחץ הדם יהיה תקין", אמר רבי אליהו לרופא, והלה גיחך: "לוקח אחריות? יסלח לי כבוד הרב, אך הוא נשמע כמי שאינו מבין ברפואה… אי אפשר 'לקחת אחריות', זה לא משחק ילדים".
הסביר לו רבי אליהו: "אתה סבור שלחץ הדם נגרם בגלל בעיות רפואיות שיש לי? ממש לא. אני אסביר לך מדוע הוא עלה: ברגע שנכנסתי לחדר הניתוח, התחלתי לעשות חשבון הנפש ולהתעורר בתשובה, שזו ההכנה הטובה ביותר להליך רפואי שמצריך את רחמיו וסיועו של בורא העולם… כעת אני מבטיח לך שאת חשבון הנפש אעשה מראש, ובזמן הניתוח אחשוב בלימוד – ואתה תראה כי הכל יהיה בסדר"…
וכך הוה. רבי אליהו נותח והתאושש בשלום, ולא היתה כל בעיה עם לחץ הדם שלו, לפליאת הרופאים…
הלקח האמיתי מהסיפור הזה – הוא לא רק מה שאמר רבי אליהו כי חשבון הנפש גרם לו ללחץ, אלא ההיפך הגמור: חשבון הנפש, כשהוא נעשה כראוי, מביא לרגיעה ושלווה מוחלטת, עד כי למרות היותו לפני ניתוח מורכב יכול לחשוב בלימוד כרגיל, ולא ניכר עליו כלל חשש מפני הפרוצדורה המסובכת שהוא הולך לעבור!
אז רבי אליהו חי עם חשבון ברמה גבוהה מאד, אך גם לאנשים פשוטים כמונו, זו עבודה מתבקשת בימים אלו. אם נחבר זאת לנקודות בהן התמקדנו בשיחה זו, ניתן אף להבין כי חשבון הנפש אינו רק מה שיחזיק את שיפור המעשים שלנו לאורך זמן – אלא גם מהווה עדות לכך שאנו לוקחים ברצינות את ההזדמנות של ימי האלול, ומראים לבורא העולם שאנו רציניים וכנים בשינוי המעשים שלנו, ובבקשתינו לקבל ממנו רחמים ורצון בעת הדין.
(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא')