סיפרו על הסבא מקלם זצ"ל (תנועת המוסר ח"ב עמוד מח, המאורות הגדולים עמוד פג), שפעם אחת הלך עם אחד מחבריו, הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ"ל שהוא היה מגדולי הרבנים, ועברו בדרך הליכתם ליד איזו 'חווה'. בעלת החווה היתה אישה כפרית יהודייה, וכיון שראתה שני רבנים אשר חזותם מעידה עליהם שהם רבנים חשובים, יצאה אליהם והזמינה אותם שיכנסו לביתה לסעוד את לבם.
בתחילה הם סירבו, אבל כיון שהפצירה בהם מאד מאד, עד שראו שבאמת כוונתה לשם שמים כי מכבדת היא את התורה ולומדיה, נכנסו אצלה. הציעו לה תשלום עבור הארוחה, אבל היא לא הסכימה ואמרה, 'חס ושלום, עד שבאה לידי מצוה גדולה זו של הכנסת אורחים לא אקח מכם פרוטה אחת!'.
ישבו לאכול , והיא עמדה והאכילה אותם מכל טוב ממש. תוך כדי הסעודה, הסבא מקלם החל מדבר עמה. שאל אותה על ה'לול' שלה, כמה 'אווזים' יש בו, ואחר כך שואל על ה'עגלים' מה שלומם… והיא מתחילה לספר בהרחבה, כדרך הכפריות, על כל העגלים שיש לה וכל מה שיש לה ב'חווה', על התרנגולים ועל הגדיים, 'חד גדיא חד גדיא…', היא מספרת, והסבא מקלם שואל וחוקר ודורש.
הרב השני שישב שם, אינו מבין מה יש לפטפט אתה כל כך, לא חבל על הזמן? – כיון שגמר לאכול חזר לתלמודו. אבל הסבא מקלם ממשיך ומדבר איתה 'על דא ועל הא', והיא גם לקחה אותו לראות בעיניו את ה'לול', שהרי אינה דומה ראיה לשמיעה… 'הנה כאן העגל החדש שעכשיו נולד, שסיפרתי לך עליו מקודם…', ועוד ועוד. לאחר זמן מה, כשגמרה להראות לו את כל עסקי ה'חווה', בירכו והלכו, ונפרדו ממנה כשהיא שמחה וטובת לב.
כאשר המשיכו בדרך, אמר הסבא מקלם לחברו: 'דע לך, אתה נכשלת בלאו דלא תגזול!'. הוא תמה, אמר לו: 'איך אתה מדבר? אני גזלן? וכי מה גזלתי?!' אמר לו הסבא: 'אתה באת לביתה של הכפרייה הזו, וישבת ואכלת, ולא שילמת דבר עבור האכילה!'
אמר לו: 'מה פירוש לא שילמתי? הרי הצעתי לה מההתחלה שאשלם לה, והיא לא רצתה!'
אמר לו הסבא מקלם, 'ועם כל זה, יכלת לגמול עמה חסד, שיהיה במקום התשלום. אני ישבתי עמה ודיברתי ופטפטתי איתה על האווזים ועל התרנגולות בכל מכל כל, ואתה לא יכול לשער את גודל הנחת שעשיתי לה. שיבחתי את מה שיש לה, אמרתי לה שהתרנגול שלה הוא 'חד בדרא' ממש… והיית צריך לראות איזה נחת היה לה, ש"הרב אמר כך על התרנגולים שלה". ואילו אתה מה עשית? ישבת ואכלת, היית צריך לדעת כיצד לשלם… בחסד'. לגמול חסד במה שאתה יכול.
וזה באמת קורה הרבה, שמזמינים אדם לסעודה והוא יושב ואוכל , ואחרי זה אומר 'תודה רבה, היה טעים מאד ונבוא אצלך עוד פעם…', זו הכרת טובה? תגמול חסד במה שאתה יכול לגמול. ב'מילה טובה' וב'חיוך על השפתיים'. בקלי קלות אפשר לגמול חסד. וזה דבר שהפרשיות שלנו מלמדות אותנו, כיצד עלינו להתבונן ולרכוש בנפשנו את המידה הזו של 'אהבת החסד'.
(הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א, ראש ישיבת כף החיים. גיליון 'מגיד דברין ליעקב')