מאת: אברהם פוקס
את החנות של ר' משה שטרן לממכר מוצרי חשמל – מקררים תנורים ועוד שבשכונת גאולה בירושלים כולם הכירו. היתה עוד חנות נוספת ברח' שטראוס בירושלים של ר' לייבל לוסטיג.
ר' משה, יהודי משכמו ומעלה, שעובד את ה' בצורה מופלאה בכל שעות היממה, בבית בחנות ובבית המדרש. החלוקה היתה ככה ר' לייבל לוסטיג היה הסוכן של 'פזגז' ומכר את מקררי 'פרידמן' והוא ר' משה שטרן היה הסוכן של 'אמישראגז' ומכר את מקררי אמקור, יהודי נוסף שראה בהצלחתם רצה לפתוח חנות שלישית, ירושלים גודלת ב"ה ופרנסה יכולה להיות לכולם, הוא פונה לחברת 'אמקור' שימכרו לו מקררים אבל הם משיבים לו שיש להם סוכן עם בלעדיות. תשובה דומה הוא מקבל גם מהחברה השניה, הוא מתייעץ עם ידידו שאומר לו גש לר' משה שטרן בעצמו. הוא פותח זוג עיניים תמהות, ושואל, ר' משה יעזור למי שרוצה להתחרות איתו? אתה לא מכיר את ר' משה הוא נענה, ואכן הוא פונה לר' משה שמיד לוקח פתק וכותב עליו: לכבוד חברת אמישראגז אמקור, אבקשכם לספק מקררים לאדם זה. חברת המקררים פונה לר' משה בדחיפות מישהו כאן הגיע עם איזה פתק בשמך, זה לא זיוף? איך אתה יכול לעשות כזה דבר? זו הפרנסה שלך! ר' משה מחייך את חיוכו ועונה להם, לא אתם נותנים לי את הפרנסה ולא הוא יקח אותה, יש מישהו הרבה יותר טוב בשמים שדואג לכל העניינים ואם אני יכול לעזור ליהודי, אדרבה.
עוברת תקופה, ר' משה שוכח מהעניין והחנות השלישית מתפרנסת יפה כאחיותיה, הוא יושב בחנותו ולפתע נכנסים בכירי החברה, הוא מכבד אותם כמובן, מושיב אותו ליד שולחנו ושואל לרצונם, אנו רוצים להגדיל לך את האחוזים ולהעניק לך כמה מהמוצרי חשמל שלנו, ר' משה הספיק לראות כמה דברים בחייו ומיד נדלקות במוחו נורות אזהרה, מה קרה? הוא שואל, למה אתם רוצים לחלק לי מתנות? הם מחייכים ואומרים לו, אתה זוכר את הפתק ששלחת לנו עם אותו אחד שרצה לפתוח חנות וברוב טובך לא רק שלא התנגדת אלא תמכת בו? מאז הכפלנו את המכירות פי ארבע, וגם אתה שלשת את מכירותיך, וגם החנות החדשה מוכרת יפה יפה, ואנחנו תולים בך את האשם העיקרי סיימו בחיוך.
סיפר לי יהודי יקר שלפני עשרות שנים בהיותו אברך כולל נכנס אליו לקנות מכונת כביסה, באותם ימים לא היה זה דבר נפוץ בכל בית, גם המכונה ההיא כמובן לא היתה דומה למה שיש היום בבתים, היא היתה עשויה משני חלקים, חלק אחד לכביסה, ואם עקרת הבית חשקה נפשה בפעולת סחיטה, זה כבר היה למעלה מכוחותיה של המכונה ובשביל זה נועד החלק השני, אותו אברך נכנס בהתרגשות לחנות לקניית המכונה, ר' משה מקבל את פניו בחביבות ושומע על רצונו, המחיר הוא מאה לירות הוא אומר לו. תוך כדי דיבור נכנסת קונה נוספת ופותחת בצעקות רמות בקשר למחיר ומנסה להורידו, ר' משה פונה אליה בנועם ואומר לה, אם נרגע – תהיה הנחה, העניינים נרגעים, הלקוחה מקבלת את המכונת כביסה במאה לירות ויוצאת מרוצה מהחנות, האברך שמח בלבו, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, והוא פונה לר' משה ואומר גם אני מקבל במאה לירות? אך לתדהמתו ר' משה מסרב, מאה ועשר זה המחיר, מאי חזית דדמא דידה סמיק טפי? הוא שואל, לפני רגע אותה קונה קיבלה מחיר כזה בקלות, למה לי לא מגיע? זה לא אתה, משיב לו ר' משה בחיוך, 'אל תרבה שיחה עם האשה' לא שווה עשר לירות?
והנה עוד סיפור: לפני כמה שנים מגיע ר' משה לבית הכנסת עם 'לחיים', בני המשפחה והידידים תמהו, גם קצת דאגו, ר' משה כבר לא זוכר את תאריכי היארצייט? אבל ר' משה, לא נס ליחו, עינו לא כהתה והוא רואה את המבטים, אזניו שומעות היטב, גם את הליחשושים, הקשיבו רבותי הוא אומר בקול ברור, אתמול גנבו לי עשרת אלפים דולר, תתארו לכם שהייתי מתקין כספת והגנב לא היה מצליח לקחת אותם, הייתי צריך להיפרד מהכסף מי יודע באיזו צורה ה' ירחם, רופא, תרופות, חלילה איזו עוגמת נפש, ומי יודע כמה זמן זה היה לוקח, אבל הרבונו של עולם ריחם עלי ושלח את הגנב שיגמור את כל הסיפור בפעם אחת.