המדרש מספר כי בזמן דוד המלך היה קטרוג גדול בשמיים. בכל יום מתו בירושלים מאה אנשים במגיפה – מאה לוויות ואלפי יתומים ואלמנות ל"ע.
עמד דוד המלך לפני הקב"ה והתחנן לדעת מה צריך לחזק בכדי לעצור את הגזירה, ומהשמיים גילו כי אם יקפידו לברך את ה' בכל יום מאה ברכות – ייפסקו מאה הנפטרים בכל יום. עמד דוד המלך ותיקן מאה ברכות – ופסקה המגפה מעם ישראל.
את הסיפור המיוחד שלפנינו סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:
'בהיותי אברך צעיר הייתי שכן של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא זצ"ל, וזכיתי לעקוב אחר הנהגותיו הקדושות. אחד ממנהגיו היה, כי בכל יום חמישי הגיע לביתו השוחט רבי יצחק ויינר, ושחט עוף עבורו בשחיטה פרטית. הרבי היה עומד לצדו בעת השחיטה, וממתין לקיים מצוות 'כיסוי הדם', עליה הקפיד עד מאוד.
עם סיום השחיטה היה הרבי מתכונן ביראה, וכשהוא מתנועע בדבקות היה מתחיל לברך בכוונה: 'ברוך אתה… אשר קדשנו… על כיסוי הדם!', כשקולו נרגש והוא מברך בהתלהבות עצומה, כשגופו רוטט מהתרגשות. איזה מעמד! 'רעייתי עליה השלום', ממשיך הרב זילברשטיין ומספר, 'נהגה בכל מעמד שכזה להעמיד את ששת ילדינו בחלון בעת השחיטה וכיסוי הדם, כדי שילמדו הילדים איך יהודי מברך ברכה!', הייתה אומרת בכל עת, ואף הילדים המתינו בציפיה דרוכה ליום חמישי, לראות את עבודת הרבי בברכה על כיסוי הדם.
פעם אחת, ניגשתי לאדמו"ר וסיפרתי לו כיצד כולנו מחכים כל יום חמישי לראות את ברכתו, והוא אמר לי: 'בוא ואספר לך דבר שאירע אצל סבי הקדוש בפולין. סבי היה אדמו"ר של הקהילה היהודית, ויום אחד נכנס אליו יהודי אחד עצוב ושבור. 'רבי קדוש', אמר האיש, 'נדבקתי במחלה האיומה 'שחפת', ואני סובל נוראות ממנה. כל יום, כל היום, וגם בלילות, אני משתעל ומשתעל ומשתעל'… הוא קטע את דברי עצמו והחל להשתעל בשיעולים עמוקים וכואבים כדי לאמת את דבריו. פניו האדימו, ראשו הסתחרר, חזהו כאב, והוא ממשיך ומשתעל.
אחרי דקות ארוכות הצליח האיש לשלוט בשיעולו, והוסיף בעיניים זולגות דמעות: 'רבי, יש לי אשה וילדים בבית, ואני עדיין איש צעיר. אך המחלה הנוראה הינה מגיפה נוראה שהורגת כמעט את כל הנדבק בה. וכעת, גם אני נדבקתי בה, ותיכף יעבירוני לסגר בכדי שלא אדביק אחרים, שם אשהה עד יום מותי בייסורים קשים ומרים. אנא רבי, הצילני נא! ותן לי עצה שאנצל מהצרה!'.
הרבי שמע את דברו בכאב, עצם את עיניו והתפלל לה' שישלח לו עצה נכונה. לאחר כמה דקות, הרים הרבי את עיניו ושאלו: 'אתה רוצה לחיות?'. 'בוודאי!', השיב היהודי, 'יש לי אשה וילדים, ואינני רוצה למות!'. 'יש לי עצה בשבילך', השיב הרבי, 'קבל על עצמך מעכשיו לומר ברכות בכוונה. בכל ברכה שאתה אומר – תעצור לרגע, תחשוב שאתה מדבר עם מלך מלכי המלכים, תכוון באמירת הברכה את כוונת המילים, הכוונה הפשוטה והמובנת לכל. אל תזרוק ברכות מהפה בלי לחשוב, כי אדוננו דוד המלך ע"ה תיקן לברך מאה ברכות בכל יום בכוונה בכדי לבטל גזירת מוות שהרגה מאה איש בכל יום. אם תקבל על עצמך ותנהג כך – מובטחני שתזכה בחיים חדשים!'.
היהודי התרגש וקיבל עליו זאת בשמחה. כבר מאותו רגע החל להקפיד לברך כל ברכה בנחת עם כוונה שמדבר עם המלך. לאחר כמה ימים, ביקר אצל הרופא שבישר לו: 'מתרחש אצלך דבר נדיר – מחלת השחפת הולכת ונסוגה. השיעול הולך ונחלש, ואם זה יימשך, תזכה להבריא מהמגיפה שהרגה רבים'.
לאחר כמה שבועות הבריא לחלוטין וחזר להיות בעל ואב לילדיו, והכל בזכות כוונה בברכות – הסוד שגילה דוד המלך לעצירת מגיפת המוות שהיתה בתקופתו', חתם האדמו"ר.
(טוב לחסות בה')