אחד מהדברים שיש בהם יצה"ר הכי גדול זה ללכת לישון מאוחר, ואז ממה נפשך, או שאתה לא קם בזמן לתפילה, או שאתה עייף בתפילה, או שאתה נרדם אח"כ ב'סדר'… היה סיפור שפרסמוהו לאחרונה (אבל לא רצו לספר אותו בשלמות…). מספר אותו הגאון ר' יוסף יזרעאלי מקרית ספר (חתנו של רבי זלמן רוטברג).
הוא למד בכפר חסידים, ומספר שהיה לילה אחד שהם ישבו בחדר אוכל של הישיבה להעתיק שיעורים של רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ובאמצע הלילה, בשעה שתים או שלש – נכנסה הדודה, 'הרבנית חנה' [היא היתה אם הישיבה והיתה לשם דבר בישיבה], ואמרה להם – תלכו לישון, כדי שמחר תקומו לתפילה ותהיו עירניים ב'סדר'.
היא ראתה שהם לא כ"כ מתייחסים, אמרה להם שוב, וראתה שזה לא הולך. ואז היא סיפרה להם משהו מדהים שאירע עמה שנים קודם לכן, בתקופה שהגה"צ רבי אליהו לאפיאן היה בכפר חסידים. באותה תקופה הרבנית חנה היתה זו שדאגה לו, הם התגוררו בדירות סמוכות והיא דאגה לו לאוכל ולכל מחסורו.
פעם אחת כשהגיע זמן האוכל – סיפרה הרבנית לבחורים – אני רואה שרבי אליהו לא מגיע לאכול. הלכתי ליד הדירה שלו ושמעתי שהוא לומד עם מישהו, אז לא רציתי להפריע וחיכיתי עד שיגמרו. לאחמ"כ ראיתי שהוא יוצא לישיבה ואמרתי לו – הרי לא אכלת היום!
אז הוא אמר לי – "לא נורא, כבר מאוחר".
שאלתי אותו: אבל למדת עם מישהו, איפה מי שלמדת אתו?
אמר לי ר' אליהו בהתפעלות – "שמעת את זה?! אשרייך! אם זכית לשמוע – אשרייך!" [וידוע שהיה לו גילוי אליהו].
המשיכה הרבנית ואמרה לבחורים: אתם מבינים שאם זכיתי לזה אז אני לא סתם מפטפטת… אני אומרת לכם – לכו לישון, ותקומו מחר לתפילה! צריך סדר בחיים, לא לומדים עד שלש, ואח"כ עייפים כל היום למחרת…
(ארחות חיים)