קידושין דף ו
כיצד התקבל נער צעיר לישיבת חכמי לובלין?
את שלי
רבי מאיר שפירא זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין המעטירה, היה נודד בפולין מעיר לעיר ומעיירה לעיירה, לצורך ענייני הישיבה. מאחר שזמנו היה יקר ביותר, בהיותו בדרכים בין נסיעה לנסיעה, משתדל היה לשלב את פגישותיו. באחת מנסיעותיו המתין בחדר המתנה כלשהו, כדי לקבל ולבחון שלושה בחורים צעירים שבאו להיבחן אצלו ולהראות את ידיעותיהם על מנת להתקבל לישיבתו. כאשר הגיע תורו של הבחור נתן לוברט – הביט בו רבי מאיר שפירא במבט תמה, כמי שאומר: 'מה לנער צעיר זה וללמדניה של לובלין? מה לשועל קטן בין הכפירים האדירים של ישיבת חכמי לובלין?! (רבי נתן היה נמוך קומה ונראה היה כילד).
אך בכל זאת פתח ר' מאיר את מכתב ההמלצה ששלח לו דודו של הנער, הגאון רבי בצלאל אלתר הי"ד, עיין בו לרגע וראה כי נכתב עליו התואר "יניק וחכים". חייך ראש הישיבה והפטיר: "יניק – כבר רואים עליו". הוא הביט בו שוב מכפות רגליו ועד קודקודו, והוסיף, "וחכים – תיכף נראה…"
על אתר ענה לו הבחור הצעיר: "כבוד הרב, האם לישיבה מתקבלים לפי מידת הנעליים שעל הרגליים או לפי מידת הראש שעל הכתפיים?…"
רבי מאיר נהנה מחריפותו השובבה של הנער, ושאל: "ומה באמת מידת ראשך?…"
"מאה פעמים פסחים"! השיב.
העמידו רבי מאיר על שרפרף קטן כדי שיוכל לשמוע היטב את תשובותיו, למרות קומתו הנמוכה, והבחינה החלה.
התשובות של נתן הצעיר קלחו בשטף. ראש הישיבה נדהם, אך עדיין לא הרפה ואמר: "אכן, אתה שולט היטב בתלמודך, אך הבה ונראה כיצד לומד הנך דף גמרא".
פתח גמרא רבי מאיר מסכת נזיר, הצביע על דף מסויים ואמר לו: "הכן את הדף הזה, ואבחן אותך עליו".
נתן יצא מהחדר ולאחר כעשרה רגעים חזר: "מוכן ומזומן".
הצורב הצעיר השיב בדייקנות ובבהירות על השאלות, אלא שהשאלות היו על דף קודם.
שאל ראש הישיבה בחיוך: "הוריתי לך להכין דף זה, והכנת את הדף הקודם…"
"נכון", אישר הבחור "אך כיון שהסוגיא מתחילה כבר מהדף הקודם הרי שהתחלתי אותה משם". "לזאת התכוונתי!" חיבקו הרב בלבביות, "דו ביסט מיינס – אתה שלי! אתה שלי!" הכריז בהתרגשות, ותלמיד שקדן נוסף הצטרף לשורות הלומדים בישיבת חכמי לובלין.