מאת: אלעזר גולדברג
אלפי מאזינים כבר מכירים את השיעורים הנפלאים שנמסרים במערכת "דרשו". מגיד השיעור הנפלא, הגאון רבי שמואל בקר שליט"א, אשר החל במסירת שיעור יומי על התלמוד הירושלמי, מוסר את השיעורים מדי יום ביומו בבהירות מדהימה וכמות המאזינים שרק הולכת וגוברת מוכיחה זאת. פנינו להרב בקר, נענינו בחביבות ומתיקות מיוחדת, כדרכו בקודש.
נשמח לשמוע מכבוד הרב שליט"א על ראשית דרכו במסירת השיעורים היומיים ובעיקר במחזור האחרון – בשיעורים בתלמוד ירושלמי.
דרכי בהנגשת הירושלמי לציבור, לא החלה בשנים האחרונות. כבר בעבר הרחוק, לפני כ-20 שנה, הייתי מוסר שיעור בירושלמי לבני קהילתי. בתחילת המחזור הנוכחי של הדף היומי, התחלתי למסור את השיעור דרך מערכת השיעורים המוקלטים גם בתלמוד ירושלמי בפלטפורמות שונות וכן התחלנו בשיעורים עם תחילת התוכנית של דרשו, בקו השיעורים של'דרשו' וכך תוך כשנתיים וחצי, מתחילת המחזור ועד היום, הספקנו ברוך ה' לסיים את כל המסכתות בסדרי זרעים ומועד וכעת אנו כבר לקראת סיום המסכתות של סדר נשים.
כבר אמרו חכמים: "כל ההתחלות קשות". בתחילה היה קושי, במיוחד במסכתות שמורכבות יותר להבנה, כמו כלאיים וכדומה. אבל מי שמבין את חשיבות הלימוד של הירושלמי ויודע שבלי הלימוד הזה קיים אצלו חיסרון גדול – בפרט בסדר זרעים שאין בה מסכתות מתלמוד בבלי – מתאמץ ומצליח בעז"ה.
האם ידוע לכבוד הרב מהי מידת ההתעניינות בלימוד הירושלמי בקרב הציבור?
אפשר לומר על הירושלמי, שאם עד לא מכבר היה בבחינת "מת מצוה", כיום הוא הפך ל"הכל קרוביו". ברוך ה' הציבור מרוצה מהשיעורים. ניתן להבחין בזה הן מצד המשוב האישי שאני מקבל מהציבור שסביבי, אנשים שניגשים אליי ומספרים לי שהם שומעים את השיעור ומאוד נהנים. ובעיקר מהמשוב של מערכת "דרשו" – ניתן לבדוק במערכת את מספר דקות ההאזנה של שומעי השיעור ובעת האחרונה כשבדקתי זאת גיליתי כי בארבעת החודשים הקודמים, היו חצי מיליון דקות האזנה לשיעור דף היומי בירושלמי! ובחודש האחרון הכמות עלתה בחמישים אלף נוספים! כמות ניכרת ללא ספק, מה שממחיש את בהירות השיעור ואיכותו.
נשמח לשמוע על אופן הכנת השיעור ומסירתו דרך המערכת הטלפונית.
אחלק את התשובה לשני חלקים: האחד – מהבחינה הטכנית. והשני – מהבחינה הרוחנית.
מהבחינה הטכנית, השיעור קולח ונאמר בצורה רהוטה ונינוחה. הדבר ניכר דרך המשוב החיובי שאני מקבל מאנשים שפוגשים אותי בהזדמנויות שונות, כאמור.
גם מבחינת איכות ההקלטות, יש שביעות רצון בקרב השומעים ולא שמעתי שום תלונות בנושא.
מהבחינה הרוחנית, תפיסת העולם שלי בנוגע למסירת השיעור בנויה על שני עקרונות:
העיקרון הראשון – תמציתיות. כלומר, העברת החומר הנלמד באופן ברור ויסודי, אך בלי להאריך יתר על המידה. על זה נאמר: "תפסת מרובה – לא תפסת".
העיקרון השני – התאמה לקהל היעד. השיעור אינו מקום להביע את היכולות הלימודיות הגבוהות של מגיד השיעור, אלא עליו לראות את צורכי השומעים ולהתאים את השיעור לרמתם ולצרכם.
בענין זה שח לי אחד מראשי הישיבות, על התפעלותו מהצורה המיוחדת שבה אנחנו מכניסים את הרייד הישיבתי בשיעורי הדף היומי בירושלמי, בהבלעה ובדרך קלה ונעימה שנקלטת היטב אצל שומעים.
ככלל, אני משתדל שהדיבור עצמו יהיה בהטעמה נכונה ומתאימה. במידה מסויימת, הניגון הוא חצי מן ההסבר. מהניסיון אני יודע שכאשר קוראים בהטעמה ושמים את ההדגשים הנכונים על המילים הנכונות, יש בזה תוספת גדולה מאוד להבנת הסוגיות בצורה מיטבית.
השיעור היומי נמשך בין 7 ל 15 דקות בלבד ואני מדבר על דף במהדורת 'עוז והדר' שהוא דף קצר יחסית לדפים של ש"ס 'וילנא' (כמובן שבירושלמי בדפוס 'וילנא', השיעור יימשך זמן כפול, מפני שאורך הדף כפול…).
לסיום, אספר מעשה מחזק מאוד הנוגע לצורך בידיעת הירושלמי.
כאשר נפטר רבי ישראל סלנטר זצ"ל, אמר אז הסבא מקלם, כי בבית דין של מעלה מעמידים את גדול הדור שנפטר להיות בבחינת שופט לאותו הדור, מכיון שהוא מבין את צורכי הדור ויכול לדון אותם. משכך, הוסיף הסבא, עלינו מאוד להזהר בנושא של בין אדם לחבירו, שזה היה בנפשו של רבי ישראל.
הנה לא מזמן עלה השמימה גאון עוזינו רשכבה"ג מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל. כידוע, נושא ידיעת התורה היתה בדם ליבו ותמיד היה מדגיש את חשיבות השינון ולימוד הש"ס בבקיאות. אך לא בש"ס בבלי בלבד, אלא היה שוקד וממריץ אחרים להשקיע בלימוד הירושלמי, לידע אותו במקביל לידיעת הבבלי.
אני זוכר שבאחד הסיומים שהתקיימו בביתו בהם השתתפתי, אמרתי לרבי חיים זצ"ל, כי אלה שלומדים רק תלמוד בבלי, הרי הם כביכול עומדים על רגל אחת – הם נכים… רק מי שלומד בבלי וירושלמי, הוא כעומד על שתי רגליים.
אם כן כעת, כשרבי חיים הוא בבחינת 'בידו המשפט', ראוי לכל אחד שישתדל שיוכל לעמוד על שתי רגליים ולהצטרף ללימוד התלמוד הירושלמי ודרך המערכת של "דרשו" הדבר קל ומועיל מאוד.