לאברך מבני ברק הוצעו שתי משרות תורניות, האחת בבני ברק והשנייה בירושלים. הוא פנה למרן בשאלה איזו מהם עליו להעדיף. מרן השיב לו, שיבוא בעוד כמה ימים, והוא יענה לו.
לאחר מספר ימים חזר אליו האברך, ומרן אמר לו כי המשרה בירושלים טובה יותר. נסע אותו אברך לירושלים, ושם הוא התקבל. במהלך השיחה שאל ראש הישיבה של אותה ישיבה: "אמור לי, איזה קשר יש לך עם מרן?"
השיב האברך: "אין לי כל קשר או קירבה איתו, רק התייעצתי עימו איזה משרה לקבל".
אמר לו ראש הישיבה: "איני יכול להאמין! דע לך, כי מרן היה כאן בעצמו כדי לברר את כל התנאים של המשרה, וכנראה עשה זאת כדי שיוכל להכריע ולתת לך עצה שתקבל את המשרה אצלנו!"
כך נוהג רק אבא עם בנו. אותו אברך לא היה היחיד ששאל אותו בעניינים אלו, אך מרן לא הסתפק בתשובה סתמית. הוא נסע בעצמו לירושלים כדי לברר הכל ולתת לו תשובה.
סיפר לי הרב ישראל גליס: הרב שמעון ברוק, נכדו של הגרב"צ ברוק, ניגש למרן והזמינו לשמש כסנדק בברית לאחד משני בניו התאומים. מרן נענה להזמנה, אך הוסיף, כי הוא מעוניין לשמש כסנדק גם לבן השני. גם כאשר ר' שמעון הסביר, כי הם רוצים לכבד בסנדקאות לבן השני את הסבא מצד אשתו, לו הם מרגישים מחוייבות, מרן עמד בשלו. והודיע כי לא יסכים לשמש כסנדק רק לאחד מהם – "או שאהיה סנדק לשניהם, או לא לאף אחד מהם".
אבי-הבנים בא במבוכה. לאחר מחשבה הוא הביע את הסכמתו לכך שמרן ישמש כסנדק לשני הבנים. אך הוא הוסיף ושאל, מדוע מרן אינו מוכן לשמש כסנדק רק לאחד הבנים? מרן ענה לו בבת שחוק: "הילדים יגדלו, וכדרך הילדים, גם הם יתקוטטו. אם אהיה סנדק רק אצל אחד מהם, יוכל האחד לומר לשני 'לי היה סנדק יותר חשוב מאשר לך…' כדי למנוע זאת, החלטתי כי לא אשמש כסנדק רק לאחד מהם…"
הגרמ"מ שולזינגר סיפר, כי בהזדמנות נכנס אל מרן בחור שהייתה לו שאלה בענייני שידוך. הבחור סיפר, כי שיבחו מאד את מידותיה הטובות של המדוברת, אך יש אומרים שהיא אינה כשרונית במיוחד. שאלו מרן: "מה איכפת לך שהיא לא כל כך כשרונית?" השיב הבחור: "אם ההורים אינם כשרוניים, גם הילדים לא יהיו כישרוניים"…
חייך מרן ואמר: "הכישרונות וההצלחה של הילדים אינם תלויים דוקא בכישרונות ההורים. יש הורים כישרוניים אשר ילדיהם אינם כישרוניים, ויש להיפך: ילדים מופלגים בתורה, והוריהם לא כל כך. זה תלוי רק בדבר אחד – ביראת שמים של ההורים".
שאל הבחור: "ומה היא יראת שמים?" השיב מרן: "יראת שמים פירושו – ערליכער איד', האבא צריך להיות ירא שמים, והאמא צריכה להיות יראת שמים'.
המשיך הבחור ושאל: "ומה זה 'ערליכער איד'?"
השיב מרן: "ראשית כל – לפחד מה'. יראת שמים משמע, שבני אדם תמיד יפחדו מה' או מהגיהנום. כל מעשה ומחשבה של האדם יהיו מתוך התבוננות שזה לרצון לפני ה'. חס וחלילה לא לפגוע בכבוד הזולת, לא לפגוע בממון הזולת, תמיד תהיה בבית אוירה טובה של שמחה – ושמחה היא רק במעשה מצוה, ועצבות היא רק אם נכשלים בעבירה. כל זה כלול ביראת שמים. שתהיה מפחדת מהעבירה כמו מאש, תהיה לה אהבת הבריות, תיטיב עם הבריות, תהיה גומלת חסדים וטובת לב.
(מתוך הספר 'במחיצתם' של גדולי ישראל)