הרה"ק המהר"י מבעלזא זיע"א היה הלוחם הגדול כנגד ההשכלה שבימיו התחילה נועצת צפרניה בגליציה. המשכילים התחילו להפיץ דעותיהם בקרב בני ישראל שילמדו למודי העמים ולשונות העמים, ויתדמו ללבושי אומות העולם, והצדיקים לחמו כנגד זה במלחמה גדולה ועצומה.
הרה"ק המהר"י עשה אז אסיפה גדולה של כל הצדיקים והרבנים ויסד את החברה 'מחזיקי הדת', כדי ללחום כנגד רוח ההשכלה שרצתה לחדור אז במחוז גליציה, וכולם התאחדו ללחום כנגדם ועמדו על המשמר שלא לשנות אפילו כקוצו של יוד מרוח ישראל סבא ומדרך האבות.
ראש המשכילים בראותה תקופה היה שמו ד"ר ביק. וכשראה שמטרתו נכשלה כי כוחם של החרדים הייתה תקיפה, שלח שלוחים כדי שיתפשרו עימו, וכאשר הגיעו השלוחים להרה"ק המהר"י ואמרו שהם רוצים להתפשר עימו, וביארו שהכוונה שכל צד יוותר קצת על עקרונותיו, והיינו שיראי השם יסכימו לוותר לשנות קצת, כי קשה מאוד להחזיק בכל קוצו של יוד וכו'. ענה להם הרב הקדוש: דבר אחד אני מוכן לוותר לכם, שהיות שנוהגים שכשגוזזים הצפרניים נותנים לתוך הצפורניים שלוש חתיכות של עץ, ובזה מוכן לוותר שמהיום והלאה ישימו רק שני חתיכות. ותיכף ומיד חזר ואמר: חלילה, אפילו על זה לא אוותר. ובוודאי שגם מתחילה לא התכוון לוותר על זה, רק שרצה להראות עד כמה חמורים הדברים, שאפילו בדבר קטן כזה גם כן אסור לשנות מדרך המסורה ('אז נדברו' ח"ב עמוד עג).
(ספיר ויהלום)