מספר הרב צ.פ. שליט"א
ערב שבת קדש, אני עורך קניה לכבוד שבת בסופר של "יש".
התור בקופות מזדחל לו באיטיות, ואני מתאמץ לזכור שהכל משמים, אי אפשר לדחוף שום דבר. כשיגיע הזמן המיועד, הקופה שלפני תתפנה.
לפני בתור עומד אברך שמוכר לי היטב מהשטיבל.
ידוע הוא כאחד שביתו ריקם, הפרוטה אינה מצויה בכיסו.
מבלי משים ובהעדר מעש עיני נחות על העגלה שלו, מתלבט אם לנסות לסייע בהעברת המוצרים לקופה.
משהו בתכולת העגלה משך את תשומת לבי.
היו שם מעדני כבד ונקניקים יקרים, פירות אקסלוסיביים, אננס, דובדבנים ושסק, דברים שאני מעולם הרשיתי לעצמי לרכוש בשפע כזה, גלידות יוקרתיות, עוגות קצפת מוכנות, שפע של מיני מתיקה ופיצוחים… הרבה מאד מוצרי יוקרה, וממש מעט מוצרי בסיס כמו חלות ומוצרי חלב "פשוטים".
עיני התעגלו בתדהמה…
רק השבוע הוא פנה אלי וביקש עזרה כלכלית, כי הגז בביתו נותק עקב אי תשלום, נתתי לו סכום לא מבוטל שכלל לא היה מיותר עבורי…
והנה אני רואה אותו נוהג כאחד הגבירים, מרשה לעצמו כל מה שילדי היו מאחלים לעצמם לקנות לשבת ואין לי לתת להם,
רבש"ע, מה הולך פה?
עיני לא צרה בשל אחרים, אבל הייתכן שמי שנזקק לבריות ינהל את משק ביתו בצורה כזו?
כמובן שלא אמרתי דבר, שמתי עצמי כאיני רואה.
נשמתי לרווחה כאשר הוא סיים את החשבון, שילם סכום של כ600 ₪ במזומן טבין ותקילין, ופינה את המקום עבורי.
אודה ולא אבוש, מה שראיתי לא נתן לי מנוח.
אני בעצמי חוסך בכל מה שאפשר כדי להתנהל באחריות, ואותו אברך חי לו כאחד הנגידים, ומנצל את מידת החסד הטבועה בנו… גם אם הזדמנה לו הכנסה, האם לא מוטב שישמור את מעותיו לדברים חשובים יותר?
ב"ה אני נוצר את לשוני ולא שיתפתי איש במחשבותי, אבל מראה העגלה המלאה שלו למול העגלה החסכונית שלי – המשיכו ללוות אותי.
בליל שבת הגעתי לשבת אחים בשטיבל, והאברך מיודענו מתיישב לידי…
הוא לא הרבה בהקדמות וניגש ישר לענין:
"אני מרגיש שלא בנח", אני חייב לך הסבר.
אני לא מסוגל לחשוב על מה שעבר בראשך כאשר ראית את תכולת העגלה שלי בסופר…
-הבטתי בו בסקרנות גלויה…
– ובכן, הענין פשוט ביותר. בערב שבת לא היו בידי מעות כדי לקנות צרכי שבת.
סובבתי בשטיבלאך, עד שפגשתי את אחד הקבלנים המפורסמים בעיר, ובשתי מילים ביקשתי את עזרתו.
הוא הוציא מכיסו 400 ₪ במזומן, ואמר לי בזו הלשון:
הא לך בשמחה לצרכי השבת,
אבל בתנאי כפול ומוחלט.
בכסף הזה אתה קונה אך ורק מעדנים לשבת! את הצרכים הבסיסיים תבקש ממישהו אחר.
אם אתה קונה בכספי חלה או מוצר בסיסי כלשהו, גזל בידך!
לא נותרה לי ברירה…
השגתי עוד מעט כסף שבו רכשתי מוצרי בסיס, וכל השפע שראית נאלצתי לרכוש משלו!
השפלתי את עיני וקבלתי על עצמי, לעולם בלי נדר לא אדון אדם לכף חובה!