גיטין דף סה
מה יעץ המהרי"ל דיסקין בערב פסח שחל בשבת לגבי מצות שלא הפרישו מהם חלה
נדריהן נדר והקדשן הקדש
היה זה בירושלים, בערב פסח שחל בשבת. יהודי בעל משפחה נזכר בשבת אחר הצהרים, כי לא הפריש חלה ממצותיו, וברשותו לא היו מצות נוספות בהם יכול היה לקיים את מצוות החג.
האיש פנה אל גאון הדור, המהרי"ל דיסקין זצ"ל, שבחכמתו הרבה הציע בפני אותו אדם את הפתרון הבא (הובא בשו"ת "הר צבי" או"ח ח"ב סי' א'):
כידוע, קטן פטור מכל המצוות ואף למעשיו אין תוקף, משום שאין בו די דעת להבין את מעשיו לאשורם. משום כך, קטן המפריש תרומות, מעשרות, או חלה, אין הפרשתו מועילה. אולם, קטן שהגיע לגיל שתים עשרה, למרות שעדיין פטור הוא מן המצוות, בכל זאת, הוא נחשב כבר דעת לגבי נדריו וקנייניו, וכך גם הפרשת תרומה והפרשת חלה הנעשים על ידו חלים (גיטין סה.), משום שמגיל שתים עשרה, הוא נחשב כבר דעת לגבי עניינים אלו.
על פי זה ייעץ המהרי"ל דיסקין זצ"ל לאותו אדם, כי יקנה מצה אחת לבנו שהגיע לגיל שתים עשרה, ויורה לו להפריש חלה מן המצה שהוקנתה לו, וכך ניתן יהיה לאכול את המצות כולן, שהרי הפרשת החלה מועילה לכל המצות. ואף על פי שאסור לצוות קטן לעבור על איסורי תורה (משנה ברורה סי' שמג), במקרה זה יש לסמוך על הראשונים (ר"ן שבת קכא.) המקילים וסוברים כי אין איסור להורות לקטן לעבור על איסור, כאשר הקטן עושה זאת עבור עצמו, והקטן הרי מפריש חלה לצורך המצה שהוקנתה לו.
(מאורות הדף היומי)