גיטין דף מט
מהו דינו של הקורע בול נדיר והכפיל בכך את ערכו של הבול הנותר?
"מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" (כב, ד)
מובא בספר "דרך שיחה" על שאלה שהובאה לפני מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל:
ישנם אנשים שאוספים בולים. בול ישן ערכו רב כי אין רבים כמוהו. כך גם אם ארעה טעות בהדפסה, דבר זה מיקר מאד
את הבול, עקב היותו נדיר.
לאספן גדול היו שני עותקים יחידים בעולם של בול מסוים, ושויו של כל אחד מהם היה מאה אלף דולר. בא מישהו וקרע
לו את אחד מהם. כתוצאה מכך, הוכפל שויו של הבול שנשאר, וכיום עומד הוא על מאתים אלף דולר…
אומר אפוא המזיק לניזק: "לא הזקתי לך, שהרי נשאר בידך בול בשוי מאתים אלף דולר, כערך שני הבולים יחד, לפני
שקרעתי אחד מהם…" והלה טוען: "לא, עליך לשלם את שוי הבול שקרעת".
עם מי הצדק?
אמר רבי חיים: "ודאי שהמזיק חייב לשלם. לא משנה לנו מה הניזק הרויח, הוא הזיק – עליו לשלם לניזק את אותם מאה
אלף דולר ששילם בקנית הבול שעתה קרע".
(גליון דברי שי"ח – ומתוק האור)