התורה מתחילה פרשתינו "זאת חוקת התורה" וממשיכה בדיני פרה אדומה ואח"כ דינים של מת, לכאורה פרשה זו היה צריך להתחיל בזאת התורה אדם כי ימות באוהל ואח"כ זאת חוקת הפרה, כי קודם מספרים איך שנהיים טמאים ורק אח"כ אומרים מה הטהרה,
אלא יש להבין זאת בס"ד ע"י ששמעתי מאיש שהיה חולה מאוד והיה גר בישראל, ולא מצאו לו תרופה וממש כבר לא הלך לתפילות עשו מנינים אצלו שחרית מנחה וערבית וממש המצב רוחו היה ירוד, ובין כל העסקנים הגיע אחד ועבר על כל התיק הרפואי שלו, ואמר לו שיש רופא שמגיע בעוד חצי שנה לבוסטון, ואז יש לו יומיים שהוא נמצא שמה והד"ר הזה כבר ריפא כמה אנשים, ורק הבעיה הוא הכסף, אבל מיד התאספו עסקנים ואמרו שמבחינת הכסף הם ידאגו ויסע לחו"ל ומשמה לבוסטון, והכל יהיה בע"ה בסדר גמור. וכן הוה העסקנים נכנסו לעובי הקורה, ואספו כספים והכינו את עצמם לנסיעה ודאגו לו לדירה בארה"ב, ולילדיו דאגו לבתי ספר, שהכל יבוא על מקומו בשלום, ומבחינה רפואית דאגו העסקנים, הזמינו מקום בבוסטון לתאריך פלוני שהרופא מגיע, ועד שהוא היה עוד בארץ אז התחיל להרגיש טוב הוא יצא כבר לבית הכנסת אפילו שהיה לו מחלה אבל קיבל שאיפה וחשק לחיות כי ידע שיש רופא שבעזהי"ת ירפא אותו, וכשהגיע הזמן המשפחה נסעו והסתדרו, ויום לפני שהחולה הזה צריך לנסוע לבוסטון, נודע לו שהרופא שהיה צריך להגיע לא קם בבוקר, ואז החולה הזה ממש כמעט התעלף והתחיל להרגיש לא טוב וכבר לאט לאט לא יצא מהבית ולא ידעו אם לחזור לארץ או לא, אבל לצאת מהבית הוא לא יצא ובאמת לא הרגיש בטוב, והלך למנהטן כל פעם לבדיקות ולהחלפת דם כדי שיחזיק קצת בחיים, ובין המסדרונות בביה"ח מסתובבים עסקנים ושאלו אותו למה הוא כאן, והתחיל לגולל להם את מצבו, אז מישהו אמר אני יש לי אחד כאן במנהטן שגם עזר כבר לכמה בנושא הזה, בא תעלה איתי, וככה הוא עלה איתו לרופא, והוא בדק אותו וסיפרו לו שהוא הגיע לארה"ב כדי להיות בבוסטון, והרופא נפטר, אמר הרופא אני ירפא אותו בלי תמורה כדי לעשות טובה לרופא שנפטר שאני הייתי חבר שלו והרבה טובות עשה לי, וכן הוה שהסכימו לתאריך מסויים לעשות ניתוח וכו', ופתאום הוא התחיל להרגיש יותר טוב וכבר יצא שוב לתפילות והוא הלך לעשות הניתוח, וב"ה התרפא אבל נשאר לגור בארה"ב כדי שלא יצטרך לבוא כל חצי שנה לבדיקות. אחרי שמעו כל הסיפור הזה אמרתי לו תודה רבה על סיפר לי זאת כי הבנתי בזה בפרשת חוקת התחיל קודם ברפואה ואח"כ במחלה, כי למדתי ממך שהקב"ה בורא הרפואה לפני המכה ובזה לבד לדעת שיש רפואה כבר יכולים להחזיק מעמד וברגע שלא יודעים שיש רפואה אין מצב רוח, א"כ בזה התחיל פרשת טומאה, קודם זאת חוקת התורה אשר צוה ד' לקחת פרה ופרשת הטהרה ואח"כ טומאה, כדי לדעת שיש רפואה למכה.