פעם בשמחת תורה בבית הכנסת שם התפלל גם הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זיע"א הרבו הילדים במעשי קונדס להרבות בשמחה. רבי אהרן לא גער בהם, אף לא הפריע למעשיהם וגם לא מיחה. לפתע קפץ אחד מראשי המתנגדים, אשר יתכן שחיכה להזדמנות כזאת שיוכל לפגוע בחסידים, ובזריזות ניגש אל רבי אהרן וסטר לו על פניו. הצדיק רבי אהרן, ברוב ענוותנותו, עבר על מדותיו ולא הגיב על מעשה מחפיר זה. המשיך בריקודים ביתר שאת ולא פסק מלשמוח ומלשמח אחרים, כאילו לא אירע דבר. מצב רוחו לא נשתנה במאומה, בחינת 'הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים'. אולם בכך לא הסתיים המקרה.
בקרלין התגורר דודו של רבי אהרן, רבי מנלה, שהיה ממקורביו של הרה"ק המגיד ממעזריטש זיע"א, צדיק תמים, ונחבא אל הכלים. אך עם זאת מכובד בין אחיו היהודים, וכן בקרב הנכרים. רבי מנלה היה שתדלן נאמן ועתיר נכסים. מושל המחוז העריך אותו מאד והתחשב בהמלצותיו. מדי פעם בפעם נסע לרבו המגיד הקדוש, למעזריטש, והסתופף בצלו. והנה אחרי המקרה המעציב, בהגיע רבי מנלה למעזריטש שאל המגיד מפיו לשלומו של רבי אהרן. ר' מנלה השיב כי תודות להשי"ת החיים והשלום אתו, ואגב אורחא סיפר לו על המקרה המוזר והמחפיר שקרה בשמחת תורה בבית הכנסת. התרעם מאד המגיד על הדבר והיטב חרה לו על האיש שהעיז לפגוע באיש קדוש כרבי אהרן הגדול. מיד פנה לר' מנלה שיחזור הביתה ללא דיחוי וישתדל שיענישו את המתחצף, וכאשר עשה כן ייעשה לו. כשסיים ברכו ופטרו לשלום בברכת פרידה. ר' מנלה ניסה לבקש מרבו שירשה לו לפחות לשבות אצלו שבת אחת ואחר ישוב הביתה בהקדם האפשרי, אך רבו המגיד זרזו לצאת מיד לדרכו. באין ברירה ארז את חפציו ויצא לדרך.
כאשר ירד הלילה הרגיש עייפות מטורח הנסיעה, ויאמר למשרתו שיסור לבית יהודי המתגורר בקרבת מקום למנוחה וללינת לילה, וכאשר יאיר היום ימשיכו בדרכם הביתה. כשהגיע הביתה ונודע לרבי אהרן כי שב דודו ממעזריטש באורח פתאומי נבהל מאד, ובלבו חשב הלא דבר הוא. קם בחפזון והלך אל דודו להוודע סיבת שובו. ר' מנלה שמח לקראתו וסיפר לו את כל השתלשלות הענין ועל המשימה שרבו הטיל עליו, והוסיף שמיד הוא מתפנה לטפל בעסק הביש ולהשיב לאיש כגמולו וכרוע מעלליו, מדה כנגד מדה.
ויהי אך שמע רבי אהרן את דברי דודו הזדעזע כולו ופניו השתנו מרוב התרגשות. מיד קם על רגליו והכריז: האם בשביל איש גרוע כמוני ינזק חלילה איש מישראל, חס ושלום! השיבו ר' מנלה: לא אוכל לשנות מדברי רבינו, מצוה לשמוע דברי חכמים, הלא כך ציוני ודברי רבינו קדושים! רבי אהרן הפציר בדודו לחזור בו מהחלטתו, אך רבי מנלה עמד בשלו, עלי לקיים דברי רבינו! ויהי כראות רבי אהרן שלא יעלה בידו להשפיע על דודו, הרים קולו שלא כהרגלו ויאמר: דע לך דודי היקר, אם בגללי ח"ו יפול משערת ראשו ארצה והאיש יפגע פגיעה כלשהי אנקום בך בזה ובבא. ואחר קם ועזב את בית דודו והלך הביתה. דברי רבי אהרן שנאמרו בהקפדה רבה ובהתרגשות עצומה זעזעו את ר' מנלה וכמעט שהתעלף מרוב פחד וחרדה. מלחמה פנימית תקפה אותו. מצד אחד הוראת רבו הקדוש, ומצד שני התראת רבי אהרן שנאמרה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים. הוא הרגיש שכוחותיו עוזבים אותו ולא יחזיק מעמד. לבסוף נשבר. ר' מנלה החליט לחדול בינתיים מפעולה אשר עלולה לפגוע במתנגד ולחכות.
כעבור מספר חודשים שוב הזדמן רבי מנלה אצל רבו במעזריטש. והנה אך פתח את דלת רבו לקבל ברכת שלום, שאל אותו המגיד: ר' מנלה, האם קיימת את אשר ציויתיך. רבי מנלה נבהל ומשתומם למשמע אזניו הוריד עיניו מרוב בושה ולא יכול להביט בפני רבו. בקול רפה, כשדמעות חונקות בגרונו, אמר: יסלח לי רבינו, בכל לבי רציתי לקיים דברי רבי ומורי כפי שעשיתי זאת מעודי ועד היום הזה, אך מה אעשה שרבי אהרן השביעני לאמר, אם תיגע באיש ח"ו לרעה אנקום בך בזה ובבא, יראתי פן ח"ו אכווה בגחלתו של האי צדיק וקדוש, תלמידו החביב של רבינו, לכן נאלצתי בינתיים לחדול מלבצע את הפקודה. המגיד לא הגיב מיד. עצם את עיניו. קימט את מצחו. עמד דקות מספר בשקט, כמהרהר ובוחן סוגיא קשה, ואחר פנה אל ר' מנלה, הסתכל עליו בחיבה כשפניו מביעות שלוות נפש ואמר: נכון הדבר, צדקת ר' מנלה, יש לחשוש מפני הקפדת רבי אהרן שלי, כוחו רב מאד. אולם דע לך שבזה גרם לעצמו שגם להבא יסבול מהתנגדות. ולא הוא בלבד, אלא גם בניו אחריו. אילו בא המתנגד הלז על עונשו כפי שמגיע לו והיו התוצאות מכריעות, כל ההתנגדות היתה בטלה ועוברת מהעולם, אך עכשיו אין כבר לשנות את הדבר, וחבל. את הסיפור הזה סיפר נכדו הרה"ק רבי אהרן השני מקרלין זיע"א, בעל 'בית אהרן' למחותנו הרה"ק רבי אלימלך מגרודזיסק זיע"א, בעל 'אמרי אלימלך', כשישבו בצוותא בסעודת ברית מילה של נכדם הרה"ק רבי ישראל הינוקא מסטולין זיע"א.
מתוכן סיפור הנ"ל אפשר ללמוד מה גדולה היתה קדושתו ענוותנותו ואהבתו לכל יהודי, מעביר על מדותיו גם לאלה ששנאו אותו ופגעו בו לרעה.
(ספיר ויהלום מתוך 'בית קרלין סטולין' עמוד מח).