מאת: הרב אלעזר גולדברג
תמיד ידעתי שאסור לנו כיהודים לאכול דם וכמו שהתורה מבארת בטעם האיסור (דברים יב, כג): "כי הדם הוא הנפש". אולם לא אחת הרהרתי במשמעות הפשוטה של טעם זה. האם אכן הדם הוא עצם הנפש? מה כוונת התורה במילים אלה?
החלטתי לחקור את פירושם של דברים ובדרך אגב התוודעתי – מלבד לתשובה הברורה שקיבלתי – למגוון פלאים מיוחדים הטמונים באותו נוזל שזורם בגופנו בכל רגע נתון.
נפלאותיו של בורא העולם עמנו, שוב מתגלים פה קרוב, מבלי שנצטרך להרחיק נדוד לצמחים נדירים ומיוחדים, או בעלי חיים עם תכונות מדהימות. האוצר – כמו בסיפור הנודע – נמצא מתחת לגשר. או במקרה שלנו: מתחת לעורנו…
*
אז מה תפקידו של הדם? פעילות הדם בגוף מורכבת ורב-גונית וכוללת תהליכים רבים הפועלים יחד לשמירה על בריאותנו ורווחתנו. למעשה, יש לו יותר מתפקיד אחד ונתחיל מהחשוב שבהם:
- הזרמת חמצן. מתפקידיו העיקריים של הדם הוא להעביר חמצן וחומרי מזון לרקמות הגוף. פעולה זאת מתבצעת על ידי תאי דם אדומים, המכילים המוגלובין – חלבון הנקשר לחמצן ונושא אותו בכל רחבי הגוף. הדם עושה את דרכו דרך הריאות, שם החמצן נספג לזרם הדם ומועבר לשאר הגוף.
- שטיפת הרקמות. הדם גם אחראי לשטיפת רקמות הגוף ולנקיונו מחומרים שאינם דרושים לו ואף מזיקים לו. כזה למשל הוא הפחמן הדו חמצני, המיוצר כתוצר לוואי של הנשימה התאית. כשהדם זורם בגוף, הוא קולט פחמן דו חמצני ומעביר אותו בחזרה לריאות, שם הוא מתנדף מהגוף באמצעות נשיפה החוצה.
- מלחמה בזיהומים. תפקיד חשוב וחיוני נוסף של הדם, הוא לעזור להילחם בזיהומים ומחלות. תאי דם לבנים אחראים למשימה זו, ופועלים לזהות ולהשמיד חומרים זרים, כמו חיידקים ווירוסים, שעלולים לגרום נזק לגוף. כאשר מתרחש זיהום, תאי דם לבנים מופעלים ומתחילים להתרבות, תוקפים את ה"פתוגנים" (מין חיידקים) הפולשים ומסייעים במניעת התפשטות המחלה.
- ויסות קור וחום. לא רבים יודעים, אבל הדם גם קשור לויסות רמות החום והקור השולטות בגוף. איך זה קורה בפועל? כאשר הגוף מתחמם מדי, כלי הדם בעור מתרחבים ומאפשרים לחום לצאת מהגוף. לעומת זאת, כאשר הגוף מתקרר מדי, כלי הדם מתכווצים, מפחיתים את זרימת הדם לעור ועוזרים בשימור החום. מפליא!
- קרישיות. עוד נקודה מפעימה היא היכולת של הדם להיקרש בשעת פציעה. כי אם ניקח למשל מכשיר ובו צינור מים שנוצר בו חור באופן כזה או אחר. עם הזמן המים יטפטפו החוצה עד שייגמרו כליל. והמכונה, מן הסתם, תתקלקל. או לדוגמא מכונית שמכל הדלק שלה מנוקב – בתוך כמה שעות תכלה כמות הדלק והמכונית לא תוכל לנסוע.
לעומת זאת, כאשר אדם נפצע חלילה ודם זולג מן הפצע הפעור, מתרחש דבר מדהים – תוך זמן קצר הדימום מפסיק מאליו והחור נסתם באופן פלאי. תהליך זה כרוך בשימוש בטסיות דם, שהם תאים קטנים בדם המסייעים ביצירת קרישים. כאשר מתרחשת פציעה, טסיות הדם ממהרות למקום הפציעה ומתחילות ליצור קריש, שעוזר לעצור את הדימום ולקדם ריפוי.
איך הן יודעות לבוא בזמן הנכון ולמקום הנכון? ומי תכנן אותן בצורה המדהימה הזאת? אין תשובה אחרת מלבד בורא עולם. הוא ורק הוא הכין בחכמתו תרופה למכה, פשוטו כמשמעו.
*
ראינו אם כן כמה תועלות עצומות וקריטיות של הדם בחיינו. ואם פתחתי בשאלה האם הדם הוא אכן הנפש – כעת התשובה ברורה למעלה מכל ספק. אכן, הדם הוא המוליך את החמצן בגופנו, הוא השומר על בריאותנו התקינה, הוא המסלק כל פסולת ונלחם בכל חיידק וזיהום. הדם, ביצירתו המושלמת של הקדוש ברוך הוא, משאיר את נפשנו וחיותנו בקרבנו!