מאת: הרב אלעזר גולדברג
בעת שסעדתי את ארוחת הערב, ישבתי והרהרתי בכך שאני מנהל מעין מפעל של מזון בכוחות עצמי. אני מכניס דרך הפה אל גופי מאכלים ומשקים שונים, שנהפכים לאנרגיה ומזינים את הגוף.
אבל המחשבה המיידית שעלתה בי, היתה שלמעשה בורא העולם הוא זה שמנהל את ה"מפעל" הזה. שהרי מלבד הפעולה הפשוטה – כביכול – של הכנסת המזון לפי ובליעתו, הרי אינני עושה מאומה והמזון כאילו נכנס מאליו פנימה אל המקום הראוי לו ומשם מתפרק לבדו וזורם בדרכיו המסועפות על מנת להחיות את הגוף ולסלק את הפסולת.
ניגשתי אפוא לברר על התהליכים שעובר המזון באחד מהמפעלים האדירים שבגופנו, הלא היא הקיבה. מצאתי נתונים מדהימים שמעידים כאלף עדים על נפלאות הבריאה, זו שיצר עבורנו הקדוש ברוך הוא במחשבה מדוקדקת.
*
הקיבה היא מעין שק שרירי הממוקם בחלק העליון של הבטן, בין הוושט למעי הדק, המשמשת לעיכול. היא אחראית לפירוק המזון שאנו אוכלים לחלקיקים קטנים יותר, כאלה שיכולים להיספג בגוף. לכן מובן מדוע חשוב ללעוס היטב את האוכל ולא לבלוע חלקים גדולים, כדי שלא להכביד על הקיבה.
כאשר מעמיקים להתבונן, מגלים בקיבה תכונות נוספות מופלאות ביותר:
- הקיבה מסוגלת להתרחב ולהתכווץ לפי הצורך. כאשר אנו אוכלים ארוחה, הקיבה מתרחבת כדי להכיל את האוכל. זאת הודות לשרירים בדופן הקיבה, שיכולים להימתח כדי להחזיק עד ליטר אחד של מזון ואף כפול מכך. כשהמזון מתעכל ועובר דרך מערכת העיכול, הקיבה מתכווצת בהדרגה חזרה לגודלה הרגיל.
- תפקיד מכריע יש לקיבה בתחושת הרעב והשובע שלנו. כשהקיבה ריקה, היא מייצרת הורמון בשם "גרלין", שמאותת למוח שהגיע הזמן לאכול. בזמן שאנו אוכלים, הקיבה נמתחת ושולחת אותות למוח שאנו כעת מתמלאים. זה גורם לשחרור הורמונים שמדכאים את התיאבון שלנו, ועוזרים לנו להפסיק לאכול כאשר כמות המזון מספיקה לגוף.
- בקיבה מתפתחת גם מערכת אקולוגית עצומה של מיקרואורגניזמים, המכונה מיקרוביום המעי. חיידקים, וירוסים ופטריות אלו ממלאים תפקיד מכריע בבריאות ובתחושה הטובה הכללית שלנו. הם עוזרים לפרק מזון, לייצר ויטמינים וחומרי תזונה חיוניים אחרים ואפילו לווסת את מערכת החיסון שלנו. למעשה, מחקר הראה שחוסר איזון במיקרוביום המעי יכול לגרום למגוון בעיות בריאותיות, כולל השמנת יתר, סוכרת ומחלות מעי דלקתיות. הוי אומר, שמלבד מה שהקיבה היא כמפעל מזון, היא משמשת גם כבית מרקחת…
- הקיבה אינה רק מאכסנת את המזון. כי היא גם מייצרת מגוון של אנזימי עיכול וחומצות המסייעים בפירוק מזון. אחת החשובות שבהן היא חומצה הידרוכלורית, המיוצרת על ידי תאים מיוחדים ברירית הקיבה. חומצה זו מסייעת להרוג חיידקים מזיקים כאלו ואחרים שעלולים להימצא במזון שאנו אוכלים.
- הדבר המפתיע ביותר הוא, שהקיבה קשורה גם לרגשות שלנו… יש המכנים אותה בשם 'המוח השני', זאת משום שהיא מכילה רשת מורכבת של עצבים שיכולים להשפיע על מצב הרוח והרגשות שלנו. כמעט כל אחד יכול לראות זאת על עצמו, שבמקרים רבים אנחנו חווים בעיות בעיכול כמו בחילות או כאבי בטן בתקופות של מתח או חרדה.
*
הנה כי כן, המפעל הקטן הזה שבתוכנו, מדהים ביכולותיו וממחיש את מאמר הפסוק (איוב יט, כו): "מבשרי אחזה אלו-ה". איבר מרתק שכזה, חייב להיות שנוצר על ידי מתכנן.
רק כדוגמה אחת, אפשר לקחת את העובדה שהקיבה הלא מעכלת את האוכל בעזרת חומצות חריפות ביותר. אם כן, נשאלת השאלה כיצד הקיבה עצמה לא מתעכלת ומתקלקלת? והתשובה המפעימה היא, שיש בה שכבת ריר שמגן עליה והוא עצמו אינו מתעכל.
נגעתי בנושא רק על קצה המזלג, כי כמו בכל איבר במערכת גוף האדם – המידע הוא מורכב ומרובה נתונים. אבל די בזאת כדי להבין שמנהל המפעל הגדול, יוצר הכל, הוא שמחיה אותנו בכל רגע ובכל שעה.