היה זה בעת אחת הנסיעות של רבינו הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לגולה. העסקנים שסידרו את המסעות אירגנו שבכל מקום אליו הגיע, יהיו מודעים לחשיבותו הרבה כ׳רבן של ישראל׳, דבר שאף גויי הארצות מודעים לכך, ויתנו לו לעבור מהרה בלא בידוק ותיחקור. ואכן ברוב שדות התעופה בהם עבר, הביאוהו יחד עם פמלייתו עד סמוך לכבש המטוס, בלא לעבור את כל הבדיקות הרבות שצריכים לעבור כל הנוסעים האחרים.
אחת מהפעמים הבודדות שמסיבות מסויימות לא סודר הדבר במלואו, היתה בעת סיום מסעו באנגליה, כשביקש לשוב לארץ הקודש. הוא הגיע לשדה התעופה בעיר ׳מנצשסטר׳, והערל המפקד על השומרים והשוטרים הממונים על הבטחון, ביקש לבודקו שאינו מעביר כל דבר אסור למטוס, ועל כן הורה לו לעבור ב׳מגנומטר׳, מכשיר מיוחד לבדיקת העוברים בקרבו, המגלה שאין להם כל חומר מתכתי.
אנשי הפמליה ניסו לשכנע את הממונה שמדובר באישיות חשובה מאד ורמת דרג, שכפי המקובל אינה נדרשת לעבור בדיקה זו, וכך גם היה בנסיעות הקודמות, אך אותו אחד עשה עצמו כאינו מבין ודרש שיעבור בדיקה זו. רבינו הרגיע את מקורביו שבאו עמו, שאין לו כל מניעה לעבור בדיקה זו, וניגש לעמדת הבדיקה, כשבמהלכה נתבקש להוציא את כל מה שיש לו ולהניחו בתוך מכשיר השיקוף הנמצא בסמוך, ולאחר מכן עבר בשער החשמלי המיועד לכך.
אלא שבעֵת מעברו החל השער לצפצף בקול, המגלה שיש אצלו דבר מה. השוטרים ביקשו ממנו לחזור לאחור, ולהוריד את המגבעת והחליפה ולנסות לעבור שוב בשער בלעדיהם, אך גם כעת המכשיר צפצף בעוז, מודיע על מתכת הנמצאת עליו. בפעם השלישית הסיר מעליו גם את החגורה, ולא הועיל, ובפעם הרביעית כשעבר אף בלא נעליו ועדיין המכשיר צפצף, לקחוהו לצד לבדיקה מעמיקה יותר, והעבירו על גופו מכשיר מיוחד לבדיקת מיקום המתכת בין בגדיו, ואז נתגלה שסיבת הציפצוף היתה בשל חלק מתכתי שנמצא בגופו הטהור זה כמה שנים, מאז הניתוח שעבר בחודש מר חשון בשנת תשס״ב.
כשרבינו סיים ללבוש את נעליו ובגדיו שנדרש להסיר מעליו לצורך הבדיקה, והתיישב באחת הפינות במקום להמתין לעלייה למטוס, הבחינו מקורביו שעיניו שטופות בדמעות. המקורבים הבינו שלא יתכן שהוא בוכה על ביזוי התורה שנעשה בבדיקתו זו, שכן למרות היותו זהיר ביותר בכבוד תורתם של אחרים, מעולם לא חשש לכבודו ובוודאי שלא יצטער על כך עד כדי דמעות.
כששאלוהו לסיבת בכיו, אמר שהתעורר לחשוב מה יהיה איתו כשיבוא לדין לאחר אריכות ימים ושנים, שבאותה שעה מלאך החבלה הממונה לא יתחשב במה שינסו לומר שהיה מפורסם ומכובד בין הבריות, אלא ידרוש ממנו לעבור בדיקה מקיפה, במהלכה יורו לו שיוציא את כל מה שיש לו, שיניח בפניהם את כל מצוותיו שעשה וקיים, ואותם יעבירו במכשיר שיקוף שיבדוק כל מצווה ומצווה עד כמה היא שלימה ותקינה, אם אין בה כל דבר שלילי, ולאחר מכן יעבירו אותו בבדיקה אישית לדעת היכן חטא ובמה פגם, ואם יש לו איזה שהוא חטא קטן וטמון שזה עידן שכח לחלוטין מקיומו. ה'מכשיר' יצפצף בעוז ויכריז עליו בקול גדול, ואוי לאותה בושה ואוי לאותה חרפה, ועל כך יש לבכות ולהתעורר, כאשר התקווה היחידה היא, אם כעת נשוב בתשובה על כל מעשינו, ונעלה לשמים בנקיות מכל עבירה ועוון.
(ע"פ 'האיחוד בחידוד' ויחי תשע"ח)