הרב אליהו לפין, ישיבת 'מיר' ירושלים
1
היסטוריה יהודית איננה רק ידיעת המאורעות בסדרן הכרונולוגי. נדרשת הבנת הרקע הרוחני שקדם להן והקשבה לקול הפנימי העולה מהן, משום שהן מבטאות במדויק את דבר ה' והנהגתו אותנו, והמסר הזה שהוא לדורות, נועד גם בעבורנו באופן אישי.
מאז שפסק חזון מנביאינו איננו יודעים להצביע על סיבת המאורעות והאסונות הפוקדים את עמנו ולשמוע את המסר העולה מהן. נשענים אנו על הכתובים בתוכחות ובנבואות על עתיד האומה עד קץ הימים, ועל הבנתם הפלאית של חכמי ישראל הנובעת מ'רוח הקודש שבקרבם' (רמב"ן ב"ב יא, א).
ובכל זאת, בכל אסון וטרגדיה שהתרחשו לאורך כל ההיסטוריה תמיד קיימת סיבה אחת שאותה אנו כן יודעים: "ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפירעון עוון העגל" (רש"י לב, לד). המשמעות היא שכביכול התשלום על החטא העגל נפרס לתשלומים קטנים ונגבה בהקפה במשך כל ההיסטוריה היהודית.
יתכן כי יש כאן גם מסר נוסף על הרלוונטיות של חטא העגל – הנוגע לא רק ב'ערב רב' שמאז שיזמו וביצעו את חטא העגל ועד אחרית הימים עודם ממשיכים להשתלט ולהכשיל את ישראל (הגר"א, תקו"ז) – אלא נוגע גם בשורש הטעות שהביאה לטרגדיה הזאת, טעות שהמשיכה ללוותנו עד היום.
2
מדוע משה שבר את הלוחות? אם העם התגלה כבלתי ראוי לקבלן היה עליו להחזירן השמיימה כמו שליח המלך שאינו מוצא את הנמען ומשיב את האגרת לשולחה, וחלילה אינו קורע אותה בביזיון (ראה רבנו בחיי לב, טז).
מוסכם על רוב הראשונים כי ישראל לא ביקשו לעשות עגל במקום בורא העולם ח"ו אלא ביקשו מישהו חדש במקום משה מנהיגם שיקשר בינם לבין רבש"ע. אמנם היוזמה הייתה של הערב רב, אבל ההסכמה של חלק מבני ישראל להצטרף למעשה פסול זה מעידה על טעות וחוסר הבנה בסיסית: אין בעולם דבר מחויב המציאות – רק התורה ונותנה, אין שום דבר קדוש בזכות עצמו – רק השראת השכינה היא המקדשת אותו. אין מציאות של קדושה בעולם – בלתי אם היא באה בציווי ה',
3
משה הבין כי שורש טעותם בחושבם אותו למחויב המציאות ולכך נבהלו בהעדרו, ולא השכילו להבין כי רק התורה ונותנה מחויבי המציאות, ולכן הימצאותה של התורה בעולם אינה תלויה בנוכחותו של משה. טעות זאת מגלה כי הם יחסו למשה קדושה עצמית כמי שהוא מחויב המציאות ואין קדושתו יונקת מגבוה, ואת התפיסה הזאת ביקש משה לעקור בשבירת הלוחות.
כשם שקדושת המשכן והמקדש אינה קדושה עצמית אלא רק מכוח שכינת ה' בעמו, וכאשר הם חוטאים – היא מסתלקת, כך גם הלוחות ש'מכתב אלוקים המה' אין בהם קדושה עצמית אלא רק בעבור ישראל – ולכן בחטאם פרחה קדושתן. ואדרבא, לוחות ראשונות 'מעשה אלוקים המה' נשברו, ולוחות שניות שפסל משה בשתי ידיו הן שנותרו שלימות, משום שאין בשום נברא קדושה מעצמו, רק מכוח שמירת ישראל את התורה חלה הקדושה. (ראה באורך רעיון זה ב'משך חכמה' לב, יט).
4
כשם שאין אפשרות ליצור קדושה בעולם בלתי בציווי ה'. כך גם קדושה שהופיעה בעולם מכוח ציווי ה' אין לה קיום כאשר מנתקים אותה מהאופן והצורה הראויים לה. שברי לוחות הם עדות לבאי עולם מה קורה כשתופסים עצמאות ומנסים להמציא קדושות או לנהל אותן שלא כרצון ה'.
ההיסטוריה המדממת שלנו רצופה בניסיונות בלתי פוסקים – מבית ומחוץ – לעצב מחדש את פני האומה, ולצידן מחירים כואבים ששילמנו במקביל. "ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפירעון עוון העגל": תמיד התשלומים על חטא העגל נגעו בתשלומים על טעויות חוזרות ונשנות של פגיעה בקדושת האומה תוך התעלמות מרצונו של מקור קדושתה.
5
כאשר תנועה, רעיון, או כל מקום שתכליתו וייעודו להשרות שכינה בישראל, מתנהלים בדרך המנוגדת והסותרת את רצון מקור הקדושה, פורחת הקדושה ונעלמת ומותירה אחריה שברי לוחות ושברי לבבות.
עגל מסכה הוא הפנים החדשות המופיעות כאשר מתעלמים מסעיפים מפורשים בשולחן ערוך בדרך להשגת מטרות קדושות ונעלות. הוא הפנים הגלויות של רצונות אישיים ואינטרסים החבויים תחת אצטלה של קדושה. אפילו אם באמת הייתה שם פעם קדושה, היא פרחה ונעלמה ברגע שטעו לחשוב שהמטרה עצמה קדושה ולכן היא מקדשת את האמצעים, זאת בשעה שכל המטרות כולן הן רק אמצעי להשראת קדושה בישראל וממנה הן יונקות את ערכן ואת הלגיטימיות שלהן.
ידידי הישיבה היקרים, שבת שלום ומבורך.