מה התנאים שכלי יהיה כשר לנטילת ידיים?
איזה גודל של חור פוסל את הכלי לנטילת ידיים?
איזה כלי אפילו שיש בו חור גדול אינו פסול לנטילת ידיים?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"ט סעיף א'
– באיזה כלי נוטלין הידיים, וכיצד יבואו המים לידיו –
נטילת ידיים דווקא בכלי | כלים הכשרים לנט"י | כלי שיש בו נקב | שיעור נקב הפוסל | באיזה אופן כשר לנטילה גם כשיש בו נקב?
באופן עקרוני, א"א ליטול ידיים מהברז ע"י שנשפכים מים על ידיו, אלא צריך ליטול ע"י כלי בדווקא, והטעם שהצריכו חז"ל כלי לנט"י, זה משום שחז"ל הסמיכו את העניין של נט"י לקידוש ידיים ורגלים, מהעזרה וכשם שקידוש ידיים ורגלים מהעזרה צריך כלי וכשם שמי חטאת, כדי לקדשם צריך כלי כך נט"י צריך דווקא כלי, ואדם שנשפכו מים על ידיו שלא מכלי, לא קיים את המצווה ולא נחשב שנטל ידיים לסעודה.
מאידך כל הכלים כשרים לנט"י, גם כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, המ"ב מסביר, שאותם כלים הם כלים שלעניין הלכות טומאה אינם נחשבים לכלים אבל לעניין נט"י נחשבים לכלי, ודווקא שאין בו נקב, כלי צריך להחזיק רביעית, ואם אינו מחזיק רביעית אינו כשר לשמש לנט"י, וכן צריך שלא יהיה נקב, ושיעור נקב הפוסל הוא ככונס משקה, כלומר, יש נקב בגודל של מוציא משקה שהוא קטן יותר שאם שמים משקה בתוך הכלי, המשקה יוצא ממנו, וזה עדיין נחשב לכלי, וכשר לנט"י, ונקב הפוסל הוא ככונס משקה, דהיינו, כאשר שמים אותו על משקה, המשקים נכנסים לתוך הכלי מאותו הנקב, וזהו נקב הפוסלו מליטול בו ידיים.
סעיף ב'
כל מה שפוסל, ה"מ כשנוטל ידיו דרך הפה של הכלי, דכיון שנוטל דרך פיו, המים צריכים לעבור גם דרך הנקב, ובחלק שבין הנקב לשפת הכלי זה לא נחשב שיש שם כלי, ולכן לא נחשב שנטל ידיים, אבל באופן שיש מהנקב לשפת הכלי שיעור רביעית, והוא לא נוטל ידיים משפת הכלי אלא מהנקב של שפת הכלי, כשר לנטילה.