פזמון שהיה רגיל מרן הסטייפלר זצוק״ל לזמר ביום טוב שהיו שרים כן בבחרותו כשלמד בישיבת נובהרדוק:
תנו רבנן קדמנא בתרייתא בריך הוא רחמנא דיהב לן אורייתא.
אחד מי יודע, אחד אני יודע
אחד החופר בור שיח ומערה (ב״ק נ׳ ב׳)
שנים אוחזין בטלית (ב׳׳מ ב׳ א׳)
שלשה שאכלו כאחד (ברכות מ״ה א׳)
ארבעה אבות נזיקין (ב״ק ב׳ א׳)
חמשה תמין וחמשה מועדין (ב״ק ט״ו ב׳)
ששה עריות חמורות מאלו (יבמות י״ג א׳)
שבעת ימים קודם יוה״כ (יומא ב׳ א׳)
שמונה שרצים האמורים בתורה (שבת ק״ז א׳)
תשעה חנויות מוכרות בשר שחוטה (כתובות ט״ו א׳)
עשרה יוחסין עלו מבבל (קדושין ס״ט א׳)
אחד עשר יום שבין נדה לנדה (נדה ע״ב ב׳)
שנים עשר דדין היו לכיור (יומא ל״ז א׳ ועי׳ לשון המשנה)
שלשה עשר כהנים זוכים בו (יומא כ״ה א׳)
מכאן ואילך הוסיף בנו מרן הגר"ח זצ"ל:
אור לארבעה עשר בודקין את החמץ (פסחים ב׳ א׳)
חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן (יבמות ב׳ א׳)
ששה עשר שחל להיות בשבת (פסחים פ״ג א׳)
שבעה עשר יובלות מנו ישראל (ערכין י״ג א׳)
שמונה עשר דברים גזרו בו ביום (שבת י״ג ב׳)
תשעה עשר דברים נאמרו בגרע (ברייתא מעשה תורה וע׳׳ע בקדושין פ״ב א׳)
עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה (סוכה ב׳ א׳ ועי׳ לשון המשנה)
מנחת תודה – הרב גדליה הוניגסברג