לאחרונה כולנו מוצאים את עצמנו יותר מדי פעמים מזמזמים את המילים: "דע, מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת…". כן, רבים כבר דיברו והזכירו כי האזנות המשטרה הן המחשה ברורה למאמר המשנה הזו. הכל גלוי, אין מה להסתיר.
הכל מרגישים צורך לציין ולהצביע על התופעה המצחיקה הזו, שבד-בבד ובמקביל לגילוים והחשיפה על האזנות המשטרה לטלפונים החכמים, מנסה שר התקשורת לבטל את הטלפונים הכשרים והפשוטים, כאלו שאולי אפשר להאזין להם באמצעות תוכנות רוגלה כאלו ואחרות, אבל בוודאי שאין מה 'לשאוב' מהם.
המבינים בתחום אף מספרים שרכישת הטלפונים הכשרים והפשוטים, עלתה בשבוע האחרון, ולכן, כולם מדברים על כמה שזה ממש משעשע עד כדי מחשיד שדווקא עכשיו החליט שר התקשורת ללחום נגד הטלפונים הכשרים (וכבר היה מי שאמר, ולא בהלצה, כי אולי המשטרה מפעילה אותו, מתוך רצונה 'לזכות' לעקוב גם אחרי יהודים חרדיים…).
אבל הדבר המדהים ביותר הוא, לראות איך כבר לפני 2000 שנה חזו זאת חז"ל ברוח קדשם. והאמת, אין רגע נעים כמו הרגע בו אתה מגלה כי רבותינו הצליחו לדייק בנבואתם ולחזות את תקופתנו בדיוק מופלא עד הפרט האחרון.
*
תשמעו גמרא יפה במסכת חגיגה (דף ה.), סוגיא אותה לומד עם ישראל השבוע במסגרת ה'דף היומי'. תחזיקו ראש, זה קל.
"רבי יוחנן, כי מטי להאי קרא, בכי (=רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק המובא בהמשך, המתאר את ענשי החטאים, היה בוכה): "והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות" (דברים לא, כא), עבד שרבו (=הקב"ה) ממציא (=מזמין) לו רעות וצרות, תקנה יש לו?! (=האם יכולה להיות לו דרך כלשהי להסתתר מהן, או למצוא מגן ומחסה מפניהם?!) מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשו 'צרות' זו לזו". סוף ציטוט.
רש"י כותב לפרש שכונת הדברים היא שהרעות והצרות יהיו תכופות וסמוכות זו לזו בלא הפסק. כל יום גזירה חדשה. המהרש"א מציין כי לא בכדי הגמ' מבינה שאין לפרש 'צרות' כפשוטו, והיינו שכונת הפסוק לומר שיהיו גם הרבה רעות וגם הרבה צרות, וזאת עקב קושי לשוני, כי א"כ היה נכון יותר לכתוב 'רעות וצרות רבות', אך בהיות והמילה 'רבות' מפסיקה בין 'רעות' לבין 'צרות', משמע שתיבת 'צרות', חוזר על 'רעות רבות' כלומר שאותן רעות רבות יהיו צרות, ולכן פירש רב, שהרעות הרבות יהיו 'צרות' זו לזו.
ומוסיף המהרש"א (ע"פ רש"י), שהכונה כאן בביטוי 'צרות', היא כמו שתי נשים הנשואות לאדם אחד שנקראות 'צרות', משום שכל אחת מצירה לחבירתה, דהיינו שכל אחת מהצרות והגזירות תהיה סותרת ומתנגת לחבירתה.
*
אם נבקש דוגמא טובה להבנת הדברים, הרי שסוגיית 'פגסוס' יכולה להמחיש זאת היטב. שכן, כאמור, כל מי ששכל ישר בלבו, מבין כי הגילוי המזעזע והמרעיש לפיו המשטרה ישבה והאזינה, ואף שאבה והעתיקה תכנים של טלפונים של אנשים כה רבים, הוא אנטי-תזה וניגוד גמור לגזירותיו ולחלומותיו של שר התקשורת שלנו.
מצד אחד, טלפון 'חכם' עם פגסוס והאזנות סתר, ומצד שני – טלפון כשר. אפילו סומא היה קם ונזעק כנגד הסתירה הזו והניגוד הזה. אפילו טיפש גמור היה אמור מזמן להגיע למסקנה שבמקרה כזה של האזנות מצד המשטרה, עדיף טלפון 'טיפש'. הכל מבינים שדוקא מי שחכם באמת – מחזיק טלפון 'טיפש'.
אך בעולם כה חשוך, במקום שממשלת הרשעה תודה ותצטרף למסקנה המתבקשת הזו. במקום שמכל העולם יבואו לחזות בפלא שרק קבוצה קטנה הצליחה להינצל מהאזנות הפגע-סוס בזכות הטלפון הכשר. במקום ששר התקשורת יוריד את הכובע (או הכיפה), בפני ציבור כה ערכי שיודע להגן על עצמו ועל ילדיו מכל מיני פגעים ופשעים המסתובבים בחוצות, וכערך מוסף גם להינצל מפני העוולות הנוראות של 'שאיבת' הטלפון על כל תכניו מצד המשטרה, עומד אותו (יו)עז-פנים בחוצפה, ומטיח דברי-בוז על 'עגלה מלאה' בפשיעה ולכלוך, וגם בהאזנות סתר, מול 'עגלה ריקה' של לימוד תורה, דרך ארץ ועזרה לזולת.
אנחנו לא מחפשים סיבות להצדיק את דברי רבותינו, אבל כעת כשכולם מבינים סוף-סוף כי רק טלפון כשר יכול לאפשר מעט הגנה מפני הפרעות הללו, ורבים, אף שהם רחוקים משמירת תומ"צ, מדברים על רצון להצטרף ולרכוש מכשירים כאלו – הרי שאם היה לנו שר תקשורת שפוי, הוא ודאי היה מבין מיד, כי זה הזמן המתאים ביותר שבו הוא צריך 'לקפל את הזנב' ולגנוז את חלומותיו הרעים. כל אדם עם קצת פחות עזות פנים, היה מבין שהוא צריך להימנע מלהתערב לציבור כה חכם וערכי בהחלטה החשובה והחכמה שלהם. אך לא אצלנו.
כך נראות רעות רבות ו'צרות' – שתי גזירות שהם 'צרות' זו על זו, שכל אחת מהצרות והגזירות סותרת ומצירה לחבירתה. כי הנה למרות שכולם כעת מגיעים למסקנה שהטלפונים הכשרים הם פחות נוחים למזימה הזו של משטרה שיודעת עליך הכל ושואבת את כל מה שמכיל הטלפון החכם, ממשיך שר התקשורת לשקוד על מלאכתו לביטול הטלפונים הכשרים. ועם קצת התבוננות, ניתן למצוא עוד כמה דוגמאות של שתי גזירות מסוג כזה, שהם צרות ועוינות זו לזו, כשבעת ובעונה אחת, אנחנו 'נעקצים' ע"י שני דברים סותרים (כמו למשל שר אוצר שתוך כדי שמייקר את המחייה, עומד ויוצא בהצהרות נגד יקור המחייה…).
*
כך נראה עיוורון. כך נראית גזירה על 'עבד ש"רבו" ממציא לו רעות רבות וצרות'. ואכן, רק זאת נחמתנו, כי אנו יודעים ומאמינים באמונה שלמה שהכל מכוון מלמעלה, וכל 'שחקני' ממשלת הרשע, אינם אלא כלי 'משחק' בידי הבורא. וכמו שאמרו בקהלת רבה (פרשה י), "אמר ר' אבא בר כהנא, אין המלכות מתגרה בבני אדם – אלא אם כן נלחש לה מלמעלה".
אנו תפלה ותקווה שבקרוב בימינו נחזה בביטול הגזירה, יבוא האדון אל היכלו וידליק את המנורה, בשמן זית זך בבית הבחירה, ויגרש את החושך הנורא, עם 'שמן זית זך' בתפארה.