חודש ניסן הוא חודש של הנהגה למעלה מגדר הטבע. הפייטן לפרשת החודש מגדיר אותו: "חודש אשר בו ישועות מקיפות". מה פירוש הדבר?
יש האומרים פשט מאוד יפה: החודש שלפני ניסן הוא חודש אדר, ראשי תיבות: 'אני ד' רופאך', ואילו חודש אייר אף הוא ראשי תיבות 'אני י"י רופאך', ואם כן חודש ניסן 'מוקף' בישועות משני צדדיו.
בספרים הקדושים מובא ביאור נוסף: לפני כמה עשרות שנים, לא היה רחוב בבני ברק שלא היתה בו מכולת קטנה. בעל המכולת הכיר את כל הקונים, והיו נכנסים אליו הקונים, לוקחים מה שלוקחים ואומרים לבעל המכולת: "אדון דוד, תרשום". מה פירוש 'תרשום'? מתי ישלמו? פעם בשבוע או פעם בחודש, היה בעל המכולת עושה חשבון ושולח עם אחד הילדים פתק להורים שישלמו. כך היו עושים כולם – קונים בהקפה ומשלמים כאשר היה כסף. מי הבטיח לבעל המכולת שהקונה ישלם? הוא ידע שבסוף הוא ישלם ולא דאג.
זה הפירוש "ישועות בו מקיפות". נותנים לנו ישועות 'בהקפה'. הכתוב אומר (שמות יב, ו): "וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם". אומר רש"י: "זה לשון ביקור, שטעון ביקור ממום ארבעה ימים". שואל רש"י: "ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים, מה שלא צוה כן בפסח דורות? היה רבי מתיא בן חרש אומר:… הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו… ונתן להם שתי מצוות, דם פסח ודם מילה, שמלו באותו הלילה".
הקב"ה גאל אותם ללא שהיו להם מצוות, רק אותן שתי מצוות שנתן להם. כיצד? כי זהו "החודש אשר בו ישועות מקיפות" – נותנים ישועות בהקפה. 'תרשום … יהיה בסדר, אני אשלם בסוף'…
בחודש ניסן נגאלנו, בזכות הישועות שקיבלנו בהקפה. לכן זה החודש שכל אחד יכול לבקש בו ישועה בהקפה.
(רבי ברוך רוזנבלום שליט"א – הגדת נעימות יאמרו)