רבים מבני שכונת הר נוף חבים להגה"צ רבי ירחמיאל קראם זצ"ל, את הרוגע והשלווה בכבישי השכונה בעצם יום השבת, ואת הצביון החרדי שקיים כיום בשכונה. דבר זה לא הושג בקלות, ולא מעטים זוכרים עדיין את המלחמות שהתקיימו מידי שבת קודש כנגד אותם חילונים שהיו באים להתגרות בתושבי השכונה, מלחמות שנפסקו באחת באותה שבת דרמטית.
היה זה באחת משבתות השנה, 'קול קורא' הוכרז מכל רבני השכונה, לבוא ולהתאחד במפגן של קידוש שם שמים ולהסיר את נגע חילול השבת מכבישי השכונה החרדית לגמרי.
זה היה ללא ספק שיאו של המאבק, אותה שבת בה המוני אדם ממגוון קהילות הקודש, מכל המגזרים באו בהמוניהם למחות על חילולי השבת הנמשכים וחוזרים שוב ושוב על ידי מספר חד ספרתי של משפחות חילוניות שלקחו על עצמם להכעיס ולחלל את השבת בפרהסיה קבל עם ועולם.
תוך כדי המחאה השקטה והעניינית החלה הדרמה…
ברגע אחד עצרו כולם את נשימתם והביטו בבעתה למראה אחד מהתושבים החילוניים אשר ניגש לר' ירחמיאל ו…הצמיד אקדח לרקתו.
ר' ירחמיאל לא איבד את עשתונותיו, מיד כופף את עצמו, ובסיבוב חד נעמד מאחורי גבו של העבריין. אולם התושבים ההמומים נתקפו בהלם מוחלט, היעלה על הדעת שיהודי יאיים על יהודי ברצח?! עם אקדח?! האין קווים אדומים לפושעים?
כפי הנראה מעז יצא מתוק, ואף תושביה החילוניים של השכונה הבינו שהפסידו את המערכה, כי לאיים עם אקדח על חיי אדם, ובפרט על האחד המיוחד שבשכונה זהו מעשה קיצון שלא ייעשה גם מבחינתם. יתכן שמעשה זה היה המסמר האחרון בארון הקבורה החילונית בהר נוף.
סטנדרים בגן השעשועים
ואם בשבת קודש עסקינן, אי אפשר לשכוח את השיעור השבועי שיסד הרב ירחמיאל על… הכביש במרכז השכונה ליד השופרסל.
במקום מרכזי זה היו מתאספים עשרות חילונים וחילוניות שבאו משכונות אחרות כדי לחלל את קדושת השבת ואת קדושת השכונה. צביונה של הר נוף כשכונה חרדית היה בסכנה גדולה, עד שבא איש היוזמה, זה החדור מטרה לכל דבר שבקדושה, והפך את השכונה למוקד של תורה ומצוות, בית לעובדי השם.
יכול היה רבי ירחמיאל לעמוד ולזעוק מבוקר ועד ערב קריאות 'שאבעס', דבר לכשעצמו חיובי בנסיבות מסוימות, אך ר' ירחמיאל ביכר להילחם בתחכום, כי בתחבולות תעשה מלחמה, והפעם היה זה בדמות שיעור סוחף על פרשת השבוע, שהותיר את החילונים מיותרים במרכזה של השכונה.
'זכורני' מספר הרב יהושע לייבזון 'כי הייתה תקופה שבה היו חילולי שבת נפוצים באחד מגני השעשועים שבשכונה, התושבים בשכונה כעסו על כך מאד, והיו גוערים בנערים הפוחזים ומנסים לסלק אותם. אבל הרב קראם פתר את הבעיה בדרך מקורית ויעילה הרבה יותר… הוא לקח עמו קבוצה של אברכים, הם עברו בבית הכנסת וכל אחד לקח אתו סטנדר וגמרא, וכך, עם הסטנדרים והגמרות הם צעדו לעבר גן השעשועים, התמקמו במקום, ומשך שעות למדו תורה בקול רם ובהתלהבות גדולה.
התוצאה הייתה מבורכת. אותם נערים התביישו לחלל שבת על יד לומדי התורה, ובתוך מספר שבתות התופעה נעלמה לחלוטין.
הפנצ'ר…
זאת עלינו לציין, אף שבתחבולות עשה מלחמה, מכל מקום כשהיה צריך, ר' ירחמיאל לא היסס לצאת בחרב ובחנית נגד מחללי השבת ופורקי העול. תושבי הר נוף החילונים עוד זוכרים היטב את המלחמות שניהל כנגדם, כאשר היה נעמד מול בריונים בעלי שרירים בעוז ותעצומות, ואינו חושש מפניהם.
קוריוז מעניין אירע לו לר' ירחמיאל במהלך מלחמות השבת, כאשר במלחמות אלו ניקבו לו לא פעם את ארבעת גלגלי הרכב. סבר ר' ירחמיאל כי הוצאה זו היא אינה לצורך שמירת השבת, כי בהוצאות למען השבת זו זכות גדולה להשתתף בהן, ו'לוו עלי ואני פורע' אמר הקב"ה, אך הוצאה זו מיותרת לחלוטין, היא אינה הכרחית ובאה אך לספק את תאוות הנקם של הבריונים בלבד.
(מתוך הספר 'ירחמיאל' קווים לדמותו של גדול מזכי הרבים הרב ירחמיאל קראם)