יוחנן וסרמן
אחד הנושאים שאנחנו ב'הפותח' אוהבים לכתוב עליהם, הוא הנושא של 'השפעה', כמה הפעולות שאנחנו עושים, לפעמים בלי שנרצה בכך בכלל, משפיעות על אנשים אחרים ואפילו מעצבות את חייהם.
והפעם אנחנו מביאים את סיפורו של הרב יוסף קדיש פרידמן, איש 'דרשו' שכבר מוכר לקוראי 'הפותח' לאחר שהופיע על גבי הניוזלטר שלנו עם התובנות המעניינות והמחכימות שלו.
"זה היה לפני שנה וחצי בערך", הוא מספר, "ישבתי בסעודת שבע ברכות של קרוב משפחה, אכלתי, שרתי ובנינתי מחברתם של קרובי המשפחה האחרים שהיו במקום.
"והנה קם סב החתן, הרה"ח רבי יוסף שמואל קרישבסקי שליט"א, ונשא דברים. אני חושב שהדרשה היתה ספונטנית, הוא לא התכונן לדבר, הדברים יצאו מהלב, ולכן הם גם נכנסו ללבבות.
"הסבא דיבר על הנושא של ניצול הזמן. הוא אמר על עצמו שלמרות שהוא לא תלמיד חכם (לטענתו…) ובמשך רוב שנותיו הוא עבד לפרנסתו כסופר סת"ם כדי להביא טרף לביתו, בכל זאת הוא הספיק לסיים את הש"ס הבבלי, הירושלמי, ספרא ספרי, שולחן ערוך רמב"ם ועוד.
"הוא אמר אז שההספק העצום הזה לא הגיע משקידה של לילות שלמים ואפילו לא שעות ארוכות, אלא שיעורים קצרים שבאו כדי למלא 'חורים' בסדר היום. כמה דקות אחרי שחרית, עשרים וחמש דקות בין מנחה לערבית, רבע שעה אחרי ארוחת ערב, בזמן שממתינים לרופא, כשמגיעים לחתונה מוקדם והחופה מתאחרת, אלו זמנים שממילא אי אפשר לעבוד בהם, אז במקום לפטפט או לקרוא עיתון, הוא פשוט ניצל אותם כדי להתקדם עוד כמה שורות, ואחרי עשרות שנים, הצטברו ההספקים ה'קטנים' האלו למארג שכולל כמעט את כל התורה כולה.
"באותו רגע קפצה לנגד עני דמות של יהודי אחר שהכרתי, הישיש הירושלמי הג"ר יהודה לייב קרויזר זצ"ל, שזכיתי לשמש אותו בשנותיו האחרונות, בשליחות בני משפחתו. הוא היה אדם 'פשוט' לכאורה, אבל הוא היה תלמיד חכם מובהק וירא שמים בצורה יוצאת דופן. אני הייתי מסיע אותו לרופא, עושה לו קצת קניות, והתיידדתי איתו וזכיתי להכיר אדם מאוד מאוד מיוחד.
"תמיד כשהייתי מסיע איתו, הוא היה שולף מהכיס כרך קטן של משניות, ולומד. פעם אחת, איך שהתחלתי לנסוע הוא טפח על ראשו באכזבה, "אוי, שכחתי את המשניות", הוא אמר. היינו כבר באיחור ולא יכולנו לחזור לקחת את המשניות.
אחרי כמה דקות של נהיגה, אני מבחין שהשפתיים שלו נעות. שאלתי אותו, "נו מה? אין משניות אז אתם אומרים תהילים?", והוא נענע ראשו לשלילה, ועשה בידו תנועת ביטול, כאומר "זה שום דבר, אל תתייחס".
ואז הבנתי… הוא אומר משניות בעל פה. אמרתי לו "אה, ר' לייבל, אתם אומרים משניות בעל פה… הבנתי!", הוא עצר, והתחיל לצעוק, ספק עלי ספק על עצמו, "בשביל זה באתי לעולם? בשביל שיגידו עלי שאני יודע משניות בעל פה. זאת התכלית שלנו? אני לא יודע שום דבר…".
"הרגע הזה, הדמות הזאת, נחקקה בראש שלי והרגשתי שאני פשוט רוצה ללכת באותה הדרך. אבל למי יש זמן וסבלנות ללמוד את כל ששת סדרי משנה בעל פה???
"אחרי שנים, כששמעתי את הרב קרישבסקי מדבר על ניצול הזמן, נזכרתי ברב קרויזר והמשניות, והחלטתי שאני מתחיל משם. אני לא יודע כמה אספיק ללמוד, אבל להתחיל אני יכול, נכון? אז נתחיל, ואולי , מי יודע, אולי גם אני אזכה לדעת את המשניות בעל פה?
"עברו מאז שנה וחצי, וכבר סיימתי ב"ה את סדר זרעים וסדר נשים, אני כבר באמצע נזיקין, אומנם לא יודע בעל פה, אבל ב"ה יש הספק, וזה המספר שאני רוצה להעביר לציבור, אנשים לא יודעים כמה אפשר להספיק מדקות בודדות ביום, אם שומרים על עקביות.
"אני משקיע בזה בערך שתיים או שלוש דקות ביום. אחרי תפילת שחרית, אני מוציא משקית התפילין שלי את המשניות, לומד משנה אחת, אם המשנה קצרה אני לומד שתיים, ואם השתיים קצרות מאוד אני לומד שלוש. זהו! זה לוקח שתי דקות עד שלוש דקות לכל היותר, וכבר סיימתי שניים וחצי סדרים…
"אני מציע לכל החברים שלי, תנסו את זה, גם, אתם לא יודעים כמה סיפקו זה נותן לי. נכון שיש שיעורים שאני לומד בערב דף היומי ועוד, אבל פה יש לי לימוד פרט שלי, שבמסגרתו אני מגיע להמון המון ידע חדש שלא היה לי עד כה, ושמעניק לי סיפוק עצום בכל יום ויום".