בתקופתו של הרה"ק מאפטא, ה'אוהב ישראל' זי"ע, חי יהודי שעבד כמוזג, ונודע שכל ברכותיו מתקיימות. הוא חילק ישועות לכל דורש ונודע כבעל מופת.
שמע זאת הרה"ק והחליט לתהות על קנקנו כדי לדעת אם הוא מצד הקדושה. הוא הגיע לבית המזיגה, התחקה אחר מעשיו במשך כמה שעות, ולא ראה שום דבר מיוחד. אז דרש מהמוזג שיגלה לו את סודו.
וכך סיפר המוזג: לפני כמה שנים מצב פרנסתי היה קשה מאוד. בבית שררו עוני ומחסור נוראים, ואשתי הפצירה בי שאחפש לי שותף להקמת בית מרזח. היא הציעה שהוא ישקיע את הכסף, אני אעבוד, ונתחלק ברווחים.
לאחר הפצרות ותחנונים שמעתי לעצתה ונסעתי לעיר. בדרך הרהרתי בעניין והתעוררו בלבי ספקות: כיצד אוכל למצוא שותף נאמן? מי אמר שאוכל לסמוך עליו? כשעמדתי להתפלל להשם שימצא לי שותף, עלה בדעתי כי בורא העולם בעצמו הוא בוודאי שותף נאמן.
דיברתי אליו וכך אמרתי: ריבונו של עולם, אתה תהיה השותף שלי. אתה תשלח לי ברכה, ונתחלק ברווחים חצי חצי. חצי שלך וחצי שלי קדוש.
חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שאכן הצליח השם דרכי ומצאתי שותף נאמן ביותר. מאז נכנסה ברכה במעשי. השותף שלי – הקב"ה עושה חלקו בנאמנות, וגם אני נאמן על חלקי, וכל סכום שנכנס, אני מחלק מיד לשתי קופות: הקופה שלי וקופת הצדקה.
כיוון שאיני סומך על איש שלא יתבלבל בחלוקה, הריני עומד כאן מבוקר עד ערב ושומר שההכנסות יחולקו בדיוק חצי חצי.
כששמע זאת הרה"ק מאפטא, נשק לו על ראשו ואמר: "אשרי חלקך! ירבו כמותך בישראל! עכשיו ברור כיצד מתקיימות ברכותיך, כי 'שותף – כל מה שעשה עשוי".
ראו נא כוח הבטחון מתוך אמונה פשוטה, אמר הרה"ק לחסידיו, שעל ידי הבטחון זכה האיש הפשוט והתמים למה שלא זכו עילויים גדולים.
בקונטרס שמחה ובטחון מאת הרב אברהם טשערסקי שליט"א מלונדון מובא, שיהודי המרגיש מצוקה בפרנסה או כל כאב שהוא צריך לומר: הריני מקבל את הדבר בשמחה כדי שגם הקב"ה יהיה בשמחה.
אך מניין ישאב השמחה בתוך המצוקה? עליו לחשוב על ארבעה דברים: א. ברוך השם על כל הימים שהרגשתי טוב ולא כאב לי עד היום. ב. ברוך השם שזה לא מציק לי יותר. ג. ברוך השם על הבריאות ועל שאר המתנות שמעניק לי חוץ מהמצוקה הזאת, וממשיך לתת לי אותם גם בעת מצוקתי. ד. גם זו לטובה. ברוך השם על זה.
כשמתרגלים את המחשבות והדיבורים האלה, רואים במהרה שינוי לטובה ומפיקים מכך תועלת מרובה.
('השגחה פרטית' נח לך-לך – תשפ"א)