- אלשיך: על אף שכוונתו היתה להשמידם, הוא לא הוציא זאת מפיו, אלא רק אמר 'לאבדם', בערמימות רבה ונקט בלשון שיכולה להשתמע למובן שונה, לשלול שלל ולבוז, מחשש שהמלך יסרב לאשר את השמדתם. המן תכנן שבמידה ואחשורוש ידחה את תכניתו להרוג אותם, לפחות יבקש לאשר לאבד את ממונם, ועל כן נקט בלשון דו משמעית, שהתכוון לשנות באגרות את המילים, ולהתאימן לתכניתו.
- מלבי"ם: כדי לשכנע את אחשורוש בקלות, נקט המן בלשון שמשתמעת לכמה מובנים, כשאחד מהם משמעותו שרצונו היה רק לאבד את צורת האומה, כלומר לבטל את דתם ולהכריחם לשמור דתות של עמים אחרים. אחשורוש כלל לא העלה בדעתו שהמן מתכוון להריגה ואיבוד נפשות.
- שער בת רבים: כשהגיע המן למלך, חשש שהוא לא יסכים להצעה שפלה ואכזרית, ולכן ביקש ממנו רק הסכמה עקרונית ופנה אליו בלשון עמומה – "יִכָּתֵב לְאַבְּדָם", בלשון נסתר, הוא לא פירט לו מי יחתום, מי יעשה זאת וכו'. לאחר שהשיג את מבוקשו, כשהסכים המלך לתכניתו והסיר טבעתו, לא הסתיר המן את זהות החותם, "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ".
"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ" (ח, ט)
מדוע המתינו עד אז, הרי המן נהרג בחודש ניסן?
- מנות הלוי: לאחר שנענה לבקשתה הראשונה של אסתר ותלה את המן, חש אחשורוש שעשה רבות עבורם, ואיש לא יעז לפגוע בהם. מאחר שגם אסתר וגם מרדכי ידעו שיש עוד זמן עד מועד הגזירה, החליטו להמתין ולא לבקש עוד מהמלך בסמוך לתליית המן, ועל כן דחו את בקשתם למשלוח האגרות הנוספות בכמה חודשים עד חודש סיון.
- הגר"א: מרדכי רצה שהשליחים שהעבירו את האגרות הראשונות יפיצו גם את האגרות השניות, משום שסבר שאם יקחו אותן שליחים אחרים, מקבלי האגרות השניות יטילו ספק במהימנותן, לעומת זאת הוא סבר שאם יישלחו בידי שליחי האגרות הראשונות, אזי בנוסף על שליחותן, הם יסבירו את פשר משלוח האגרות השניות, ועל כן העדיף להמתין עד לשובם. מששבו (לאחר שליחות שנמשכה זמן רב), שלח אותם מרדכי בכ"ג סיון עם האגרות השניות.
(מתוך הספר 'מה שאלתך' בעריכת הרב חגי ולוסקי)