לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (טז, לב)
המשגיח רבי דב יפה זצ"ל, מביא בשיחותיו את דברי ה"משך חכמה" ששאל: למה התורה היתה צריכה לסיים במילים "בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", לכאורה היה די לכתוב: "לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר"?
ומבאר: אדם עלול לחשוב שהפרנסה מאת ה', בפרט אם היא בדרך נס – מובטחת רק למי שדבוק בדרכי ה' ומנהיג את עצמו בדרך על טבעית. רק אז יכול הוא להשליך על ה' יהבו. אבל כל זמן שלא הגיע לדרגה זו – עליו לחוש מאד לנפשו.
ובאמת הרמב"ם (בסוף הלכות שמיטה ויובל) כותב, ש"כל איש ואיש מכל באי העולם, אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם – הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכוהנים וללוויים".
יכול, אפוא, לבוא השואל ולשאול: בשלמא מי שהגיע לדרגות כאלו נשגבות של דבקות בה' – יזכה למזונות ולפרנסה, אבל מי שלא אוחז בדרגה הזאת – אם ילמד בכולל, איך יחתן את הילדים? מאין יבא עזרו? הרי הוא אינו בדרגה הגבוהה של 'פרק מעליו עול החשבונות הרבים', הוא אדם רגיל!
משום כך, אומר ה"משך חכמה", מדגישה התורה "בהוציאי אותם מארץ מצרים"! הקב"ה האכיל מן לבני ישראל בשעה שאמרו עליהם: "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה". גם אז הוא דאג למזונם ופרנסתם. הקב"ה לא המתין עד שיקבלו את התורה ויקיימוה.
ולכן, מסיים ה"משך חכמה", "כל איש אשר ידבנו לבו לקבל עליו עול דרכי השי"ת ותורתו, בל ידאג מאין יבא עזרי, כי גם אם עדיין לא הורגל בתורה, רק מטרת לבבו גלוי ליודע תעלומה כי כוונתו להתאמץ במעוז התורה – יחלצהו ה' ולא יעזבו, ויזמין פרנסתו".
*
מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה אומר, שעד היום השאלה הזאת נותרה עם סימן שאלה: איך בני תורה מחתנים? אבל העובדה היא שכולם מחתנים! ובצורה קלה יותר ממה שמחתנים אנשים שאינם בני תורה…
סיפר לי הרב יהודה פורת על אחד ששאל אותו: "אינני מבין! כל חיי אני עובד בתפקיד ניהולי, וב"ה מרוויח טוב, אבל כשבאתי לחתן את הבן הראשון שלי לא ידעתי מאיפה להביא את כל הכסף? והנה אני רואה שאצל בני התורה מסתדרים טוב. מאיפה יש להם?"
והשיב לו: זו שאלה טובה! ומה התשובה? "וידעתם כי אני ה' – אני דואג לך"! ה' דואג לפרנסתם ולסיפוק כל צרכיהם של אברכים בני התורה!
המשגיח רבי דב יפה אמר, שראש הישיבה הוסיף שיש שני תנאים כדי לזכות לזה: האחד – לא לבזבז את הכסף על מותרות. והשני – לא להשתדל השתדלויות מיותרות על חשבון הלימוד. מה שבא על חשבון הלימוד אין בו תועלת.
(רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א – נאה דורש)