"וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (ה כג)
סיפר כ"ק אדמו"ר מבאבוב, כי בשעת מלחמת העולם השניה היתה פעם הזדמנות לקבל 'פעסער' (פאספורט – דרכון) ממדינת 'קאסטא ריקא', ועי"ז להינצל מציפרני הרשעים ימ"ש, והלך לקבל התעודות עבור כל בני משפחתו אחר שהוזיל עבורם הון רב. אולם בבואו לשם נתוודע לו שבאותו היום נתבטל כל ענין קבלת התעודות מחמת איזו סיבה, ולא רצו ליתן לו התעודות בשום אופן.
הוא יצא משם בפחי נפש בלב נשבר לרסיסים, כי מלבד שהלך לאיבוד הון רב אשר שילמו עבור זה, היה זה לפי דעתם האופן היחידי שיוכלו להימלט על נפשם, ולא היה יכול למצוא מרגוע לנפשו. הןא לא רצה לשוב אל משפחתו בידים ריקניות, לכן נכנס לבית המדרש והתחיל לעיין בספרים כדי לחזק את לבבו.
ניגש אל ארון הספרים להוציא, וה' אנה לידו ספה"ק תפארת עוזיאל (להרה"ק ר' עוזיאל מייזליש). פתח את הספר ונזדמן לפניו פירושו בפרק כ"ב שבתהלים, 'רחוק מישועתי דברי שאגתי, אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומי' לי', ומבאר עפ"י מה שכתב השל"ה הק' (עשרה מאמרות מאמר ה' אות ז') עה"פ (תהלים סט יד) 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון ענני באמת ישעך', דפעמים האדם מתפלל על איזה דבר אשר נדמה לו שהוא לטובתו, אמנם באמת אחריתו מרה כלענה רח"ל, לכן צריכים להתפלל אל המגיד מראשית אחרית ויודע העתידות, שאם אותו הדבר אשר הוא מבקש לא יהי' לטובתו, אז לא ישמע ד' תפלתו ולא ימלא בקשתו, וזהו 'עננו באמת ישעך' – ר"ל תתן לי רק אותו דבר אשר הוא באמת ישועתי, אבל אם גלוי וידוע לפניך שתפלתי ובקשתי אינה לטובתי, גם כי אזעק ואשווע שתם תפלתי ואל תושיעני, ע"כ. וזהו כוונת הכתוב 'רחוק מישועתי דברי שאגתי', פירוש, אם דברי שאגתי הם על דבר שהוא רחוק מישועתי, אז אבקשך 'אלקי אקרא יומם ולא תענה', שלא תענה אותי על תפלתי, כי באמת הוא ההיפך מן הישועה.
בראותו דברים הללו רוח נכון נתחדש בקרבו, כי הבין מזה דבוודאי מה שעשה ה' ככה שלא עלה בידו לקבל התעודות, הוא לטובתם, אף שלעיניו נראה כאילו היא לרעתם, ונתחזק לבו וחזר הביתה. כעבור איזה זמן נתוודע להם כי באותו היום הקהילו הדייטשען הארורים ימ"ש את כל היהודים אשר קבלו תעודות מקאסטא ריקא, וכולם נהרגו ונרצחו על ידם רח"ל.
אז ראו עין בעין כי אף שבתחילה היה נדמה להם שהשגת התעודות הללו היא טובה עבורם, וכאשר לא עלה בידם לקבלם אירע להם צרה ויגון ח"ו, מ"מ הקב"ה לא רצה לקבל שוועתם ודברי שאגתם שהי' רחוק מישועתם. (אמרי קודש מכ"ק אדמו"ר מבאבוב שליט"א פ' נשא תשס"ט).
(באר הפרשה)