שאלה: יהודה נכנס לבית המדרש לתפילת מנחה לאחר סדר א' שלמד בהתמדה, ונעמד לתפילת שמונה עשרה, תוך כדי שהוא כורע במגן אברהם, מבחין שהחליפה אינה שלו ומתוך שנחפז להתחיל שמונה עשרה עם הציבור טעה ולקח חליפה מהמתלים שדומה ממש לשלו, כעת נולד לו ספק האם ימשיך לסיים תפילת שמונה עשרה תוך שהוא לבוש בחליפת חברו, או שעליו להפסיק באמצע שמונה עשרה ולהחזיר את החליפה למתלה שבו הייתה, שכל רגע שהוא לובש חליפה שאינה שלו נכשל באיסור גזל מן התורה.
תשובה: מי שלובש חליפה של חברו עובר כל רגע באיסור גזל, ואין לו רשות להשתמש בו, כמבואר בחו"מ סי' קל"ו ס"ב בניתחלפו כליו בבית המשתה ובבית הכנסת ויעוי' ערוך השולחן שם, ובפרט בעת התפילה שמסתבר שחברו מקפיד על שאינו מוצא חליפתו ואינו יכול להתפלל בישיבה, ומבואר במשנ"ב סוף סי' צ' דמותר להפסיק באמצע שמונה עשרה מפני איסור תורה, ויעו' עוד סי' קכ"ח משנ"ב (ס"ק ק"ו) לענין נשיאת כפיים באמצע שמונה עשרה אם מפסיק כדי שלא לעבור בעשה,
וכשאמרתי זאת בפני ת"ח אחד שליט"א אמר לי שהוא לא היה מסוגל לכוון בתפילתו בהיותו עטוף בחליפת חבירו ומבואר בשמנ"ב ר"ס ק"ד שכשיש דבר הטורדו מכוונה בתפילתו מותר להפסיק, לכן נראה שיפסיק ויתן את החליפה על המתלה בלי להפסיק בדיבור כלל ויחזור לתפילתו למקום שבו פסק.