הרב בנימין בירנצוויג
"ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני" (מד, יח)
"דבר באזני אדוני"!
מהי ההדגשה שידבר באוזניו של יוסף?! וכי יש אפשרות לדבר אל העיניים או אל הידיים?!
מדוע הוסיף יהודה והדגיש שהדיבור יהיה באזניו של יוסף?
בבית הלוי מבאר ענין זה, שכיון שמבואר בפרשת מקץ שכל השיח בין יוסף לאחים היה על ידי מליץ ומתורגמן שהיה ביניהם, כאן בקש יהודה לדבר באופן ישיר ובלא מתורגמן, שלא סמך שיעביר הדברים בתוכנם הראוי, וזה הכונה "באזני אדוני" שהוא ידבר ישירות ללא מתורגמן.
תוספת באור נפלאה מבאר כאן, ראש ישיבת חברון הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, על פי המעשה הידוע שהיה עם מרנא החפץ חיים זיע"א, כשהיתה גזירה במדינת פולין לחייב את תלמודי התורה ללמוד את השפה הפולנית, והחליטו שיש לנסוע משלחת של גדולי ישראל לדבר על לבו של נשיא פולין לבטל הגזירה, כמובן שלפגישה זו הוזמן מתורגמן שיוכל לתרגם את דברי גדולי ישראל לנשיא פולין, בתחילת הפגישה כובד מרנא החפץ חיים לשאת את דבריו, והוא עמד ודיבר בהתרגשות גדולה מאד מנהמת ליבו, כשסיים לדבר, נעמד המתורגמן כדי לתרגם את דבריו לנשיא פולין, אבל הנשיא סימן לו לשבת ולא לדבר ואמר, שאינו צריך מתורגמן, כי הבין היטב את הדברים כי זו היתה שפת הלב והוא הבינה.
ובאר שזה יסוד דברי חז"ל שדברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב, ולפי זה מבואר היטב מדוע ביקש יהודה לדבר באזני יוסף באופן ישר וולא מתורגמן, כיון שרצה להעביר לא רק את תוכן דבריו, אלא שיהיו הדברים יוצאים מן הלב שנכנסים ללב, וזב שייך רק כשמדברים ישר ללא מתורגמן.
מרנא החפץ חיים הקדוש היה משתמש ביסוד זה של חז"ל בין בבין אדם לחברו ובין בבן אדם למקום, כל דרשותיו היו יוצאות מן הלב תמיד היה מדבר ברגש רב ובתאור חי של המציאות שרצה להוכיח עליה, וכך התקבלו דבריו בכל מקום.
גם בדברו עם הקב"ה, תמיד היה מדגיש הח"ח שיש לדבר עם הקב"ה כדבר איש אל רעהו כדברי המסילת ישרים, וידוע כמה היה מתבודד בעלית ביתו ומדבר ממש עם הקב"ה על מה שהיום לא הקפיד על הזמן ובטלו, וכמה חטא כאן ושם. מפורסם מה שסיפר תלמידו שרצה פעם אחת לבדוק להיכן הח"ח נעלם כל לילה בחצות, ועקב וראה שהח"ח נכנס לבית הכנסת וניגש לארון הקודש מסיר את הפרות לצד נעמד ומתפלל לפני הקב"ה ואומר: רבונו של עולם אנא רחם עלי ישראל מאיר, אני כהן ויכול לבא לידי כעס, רחם עלי שלא אבא לידי כעס ח"ו, וכך היה בוכה ומתחנן להקב"ה בדברים מן הלב ממש כאילו מדבר עם רעהו ומתחנן לפניו.
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א סיפר על בחור יקר שבראשית ימי בחרותו עזב את דרך התורה וירד עד לדיוטא התחתונה ממש ועשה כל דבר רע. הוריו השבורים הוזילו הון עתק ושלמו לטובי המחנכים והפסיכולוגים על מנת שינסו להשיב את בנם לדרך הישר, וסך כל ההוצאות הדיע למאות אלפי דולרים.
אחר מספר שנים התרחש הנס, והבחור חזר לכור מחצבתו ושב בתושבה שלימה, הוא שב לבית הוריו וזנח את כל מעשיו הרעים של השנים הקודמות בהן פרק כל עול.
פעם אחת בשעת כושר פנה אליו אביו: אמור נא לי בני יקירי, איזה דולר מתוך אלפי מאות הדולרים שהוצאנו עליך, החזיר אותך לדרך הטוב?
השיב הבן: אף לא דולר אחד מתוך הסכומים שהוצאת! אספר לך מה השיבני לדרך הישר, באחד הימים הקשים בין חטא לחטא, הלכתי ברחוב וממולי מגיע רב פלוני נכבד וחשוב, וקדמני במאור פנים מיוחד ב'שלום עליכם', עניתי לו 'וכי ראוי אני לשלום עליכם הרי אני בעל חטא ועבירה', ענה לי הרב 'עדיין חביב אתה לפני הקב"ה שהוא אביך ואתה בנו, והוא יושב ומצפה מאד לשובך אליו', המשכתי לומר לרב 'אבל אני לא מקיים כלל את מצוותיו ועובר על דבריו יום יום', ענה לי הרב 'הקב"ה יושב ומצפה לשובך כי אתה בנו' ונשק לי על מצחי ונפרד ממני בחביבות גדולה.
מסיים הבחור ואומר לאביו 'זה הרגע בו החלטתי שאני שב בתשובה שלימה, החמימות המילים האלו שיצאו מלב אוהב נכנסו לליבי ופעלו מיד את פעולתם'.
מעשה נפלא מאד סיפר לי ראש ישיבת חברון הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א: לפני כמה שנים נסעתי עם הרבנית לחתונה בבני ברק, הגענו לתחנה של האוטובוס והוא הגיע מלא, אבל היינו חייבים להגיע בזמן לחתונה אז עלינו אף שלא היה מקום לשבת, כמובן שמיד קמו אנשים לכבד לתת את המקום אבל לא הסכמתי בשום אופן, עליתי על דעת שאין מקום ולא מסכים שיקומו בשבילי דרך כזו ארוכה.
ליד הנהג בכסא המתקפל ישב איזה בחור עם שערות ארוכות ותלתלים עם כיפה לראשו, הוא קם וניגש אלי וכבדני לשבת במקום שלו, אמרתי לו שעליתי על דעת שלא לשבת ולא מסכים שיעמדו במקומי, והבחור התעקש ואמר 'אני תלמיד של הראש ישיבה ויש לי הכרת הטוב אז אני מחוייב וגם הראש ישיבה לא יכול לסרב', הסתכלתי עליו ולא הצלחתי להזכר בתלמיד כזה, ושאלתיהו מהיכן הוא תלמיד שלי, ואז הוא סיפר לי שהוא למד בישיבה מסויימת שאני מסרתי שם שיעורים פעם בשבוע, והנה תפסו אצלו פעם אחת מכשיר טלפון לא כשר והודיעו לו הביתה עכשיו ומיד, מספר הבחור שהוא נעצב מאד ועמד חסר אונים ליד הנטלות בכניסה לבית המדרש ושקע בהרהורים לאן הוא הולך מה הוא עושה? ואז הראש ישיבה הגיע וראה אותי ושאל אותי למה אתה כ"כ עצוב, וסיפרתי לו שסולקתי וכו', ואמר לי שאין לי סמכות להתערב בהחלטות הנהלת הישיבה אבל דבר אחד אומר לך, לכל מקום שאתה הולך תזכור שרק התורה שומרת על יהודי, ותמיד לתזכור ללמוד ולא להתנתק ממנה וככה תנצל ותצליח, ואז לחצתי את ידו בחמימות ובחוזקה וברכתי אותו בחום שה' יעזור לו ולא יעזבהו ושישאר חזק.
אמר לי הבחור, התשומת לב והחמימות שהראש ישיבה הפגין כלפי במצב הנורא שהייתי אז הצילה אותי, ובזכות זה נשארתי דתי שומר תורה ומצוות וגם קובע עיתים לתורה, אז הנה אני תלמיד של הראש ישיבה…
'דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב'!!