בתשב"ץ (סימן רנח) כתב: "כהני חשמונאי ובניו כשיצאו למלחמה אמרו ז"פ 'ויהי נועם' ובסוף כפלו פעמים הפסוק 'אורך ימים אשביעהו' וכו' וניצחו במלחמה".
מסורת זו היא שורש המנהג העתיק לומר אחר הדלקת הנרות בחנוכה ז' פעמים "ויהי נועם", וכפי שכתב בסידור רבי שבתי מראשקוב ז"ל: "סגולה מהרמב"ן שיאמר 'ויהי נועם' וכו' כל תיבה זי"ן פעמים אחר הדלקת הנרות, וטוב מאוד…" וכן כתב בספר זכירה (לרבי אפרים ברבי יעקב מבונא, מבעלי התוספות): "סגולה לשמירה מעולה על כל השנה, שיאמר בחנוכה כל לילה אחר הדלקת הנרות, שבע פעמים ויהי נועם".
בקהילות רבות נהגו לומר לאחר מכן ז' פעמים את המזמור "יושב בסתר" וגו', המכונה גם "שיר של פגעים", ומקובל שמנהג זה נתייסד על ידי מרן הבעש"ט זי"ע, וכפי שממשיך וכותב בסידור רבי שבתי ז"ל: "ובשם מורי הריב"ש [הבעש"ט] נר"ו לומר זי"ן פעמים 'ויהי נועם… יושב בסתר' כפשוטו, והיה נוהג לומר כן ג"כ לימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבוא, ויכוון ב' נוני"ן".
וכן הביא בספר "אמתחת בנימין" (שער הצלה והצלחה אות כ"ה): "שמירה על כל השנה… וסגולה גם כן בכל פעם שידליק [בחנוכה] בכל לילה שיאמר אח"כ 'למנצח אלוקים יחננו' וגו' ו'שיר של פגעים'… וי"ל ז' פעמים בכל לילה, מובטח שינצל מכל מיני ליסטים ואויבים ומקטרגים בזה השנה".
אמירת מזמור 'יושב בסתר' נודעת כסגולה גדולה לשמירה גם בכל השנה, וכך כותב החיד"א בספר 'קשר גודל': טוב מאד לומר ז' פעמים ישר והפוך מזמור "יושב בסתר" וגו' ובכל פעם יכפול פסוק "אורך ימים אשביעהו" וגו'.
שמירה רוחנית
נמצינו למדים כי בפשטות טעם אמירת הז' פעמים 'ויהי נועם' הוא כסגולה ושמירה, אך מצינו שהמגיד הק' מקוזניץ כתב גם טעם שונה במעט וכך הוא בספרו הק' "עבודת ישראל" (דרוש לחנוכה דף יג טו"ג): "…לפיכך כתב מנהג לומר יושב בסתר עליון וגו', והוא שיר של פגעים כנודע, והמון הארץ מבינים הטעם כי על ידי אמירת המזמור יסך ה' עליהם מכל פגע. אמנם העיקר לשמור האור העליון מאחיזת החיצונים".
וכן גם מצטט בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר (חנוכה אות מ"א), את דבריו הק' של המגיד מקוזניץ ומסיים: "ואפשר יש לומר דשניהם ענין אחד הוא".
ואילו טעם אחר בדבר נאמר ע"י הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בספה"ק "קדושת לוי" (דרושים לחנוכה ד"ה בשמונה עשרה): "כי ניסים מיציאת מצרים, השי"ת בחסדו הגדול פעל זאת בלי שום התעוררות התחתון, מה שאין כן בחנוכה הניסים היה קצת גם כן על ידי התחתונים, שחשמונאי ובניו היו לוחמים עם חיל אנטיוכוס הרשע, לכן אנו אומרים בחנוכה ויהי נועם בהדלקת נרות של חנוכה, שבו נאמר ומעשה ידינו כוננה עלינו, לרמז על נס חנוכה שהיא קצת מעשה ידינו במלחמה. אמנם השם יתברך מעשה ידינו כוננה עלינו, שהקב"ה הצליח לנו מעשה ידינו להתגבר במלחמה".
הנשק של דוד המלך
בספר אגרא דפרקא (אות קעו) כתב: "קבלה בידינו לאמר אחר הדלקת הנרות קאפיטל ס"ז אלוקים יחננו ויברכנו בצורת המנורה, כי מקובל שעל הנשק של דוד המלך היה חרוט זה המזמור מצוייר בצורת המנורה, ועם הכוונות היה מנצח את שונאיו, וזה שאמר דוד המלך כי אתה תאיר נרי וכו' בך ארוץ גדוד וגו'".
החיד"א בספר 'מדבר קדמות' (מערכת ד' אות כ"א) מביא בשם המהרש"ל, שהקב"ה הראה ברוח הקודש זה המזמור 'אלקים יחננו' בצורת המנורה על טס של זהב לדוד המלך וגם למשה רבנו ע"ה, וכך דוד המלך חרטו על הנשק שעם זה יצא למלחמה, וכיוון בו סודות, וכך ניצח את אויביו.
(מעובד מתוך מאמר בגיליון באר בשדה – שטפנשט)