השתתפתי ביום עיון לאנשים העוסקים בתורת החינוך. ברב שיח שהתקיים שם בסוף ימי העיון ביקש יהודי יקר בשם ר' אבנר (שם בדוי) את רשות הדיבור. מהרגע הראשון התפעלתי מדבריו, משנה מסודרת וברורה, עתירת חכמת חיים, שזורה בענווה ונכונות להגיע לנקודה האמיתית תוך חיפוש ושאיפה כנה לעשות את רצון השי"ת. היה בו משהו עוצמתי וכובש.
פגישה אקראית זו גררה עוד פגישות בעקבותיה, כשבכל פעם התפעלתי מחדש מחכמת חייו ועוצמת הבנתו ודרך חשיבתו. שאלתי אותו כמה פעמים מהיכן לקח זאת, והוא ענה לי בענווה כי למד וקרא רבות בנושאים המדוברים. אך לאחר כמה מפגשים, כשהציע לי להיכנס לפרויקט משותף, הצבתי בפניו אולטימטום: אני מוכן, בתנאי שאתה חושף בפני מהיכן עשית את החיל הזה, מהיכן לקחת את העוצמה והחוזק הללו.
ואז הוא חשף: "הקב"ה זימן לי במיוחד 'מעלון הגבהה' – 'גֶ'ק' בשפת העם. התחלתי את דרכי, המשיך וסיפר, כבחור מצטיין אשר שמו הלך לפניו. בתקופת השידוכים 'חטפו' אותי, בלשון המדוברת. בעיני רוחי חלמתי על ה'שטעלע' העתידה המתקרבת בצעדי ענק, משרה תורנית מכובדת ומפוצצת, כזו שכולם יראו ויכירו בגדלותי. כך, ברגע שהציעו לי כמה שנים לאחר הנישואין איזו משרה תורנית בעיר מרוחקת, קפצתי עליה כמוצא שלל רב. ראיתי בה מקפצה להצלחתי המזהירה.
"כל אותו זמן התעלמתי מהחריקות ונורות האזהרה על שלום ביתי. הן כשהיא תהיה אשת ראש הישיבה בעתיד הקרוב, ותהיה מושא קנאה לחברותיה, הכל יתגמד מול ההצלחה והתהילה העתידיים! המשכתי אפוא לדהור לחיי התהילה והכבוד, יומם ולילה הייתי עסוק בבניית הקרירה, עד שיום אחד כשהגעתי הביתה חיכה לי שם מכתב כואב ובו הודעה על פירוק החבילה… ניסיתי לעצור את הרכבת, אך התברר כי מאוחר מדי.
"וכאן התחילו להם ימים שחורים, אפלים ומרים. טעויות שנעשו בדרך הובילו לניידת משטרה שהוציאה אותי מהבית, מלווה בשני שוטרים ואזיקים על ידי, כאחרון הפושעים. לא אלאה בפרטים הכואבים, רק אספר כי במשך כמה שנים כתש הקב"ה את כל הגאווה שהייתה בי והשפיל אותי עד עפר. כל חלומות חיי התנפצו לרסיסים, הכל היה סבוך ומבייש. בעיות ותסבוכות מכף רגל ועד ראש ליוו את הגט, מריבות שלא נגמרות על חלוקת הילדים, הרכוש וכדומה. אנשי אינטרסים שונים אף הפיצו את קלוני ברבים. הייתי מבויש ושפוף מול חלום חיי שהתנפץ.
"בתוך כל הקלחת הזו הגיעה לי ההארה. בתהליך ארוך ואיטי הבנתי והפנמתי כי הקב"ה מצער אותי, לטובתי. לפתע הבנתי כי חייתי בשקר ובטעות, והקב"ה ברחמיו שלח לי ג'ק – מעלון הרמה, כדי לזכך אותי, להעלות, להרים, להביא אותי לפסגות רוחניות ולקרב אותי אליו יתברך.
"פניתי לבורא עולם בבכי משתפך: 'מעתה בקשתי ומאוויי רק לעשות רצונך'. קיבלתי על עצמי לעשות רק את רצון קוני. כך מאז ועד עתה, במשך שנים רבות, גם בימים הכי כואבים, חזרתי, שיננתי והטמעתי עמוק בליבי מה הוא רוצה ממני במצב הנוכחי. התפללתי רבות: 'בורא עולם, אנא, הראה נא לי את דרכיך'. השקעתי רבות.
"עמלתי עם עצמי להתרומם מתוך המשבר ולהתקרב אליו: 'מה אתה רוצה ממני כעת' – היה המוטו שלי. עברתי ימים לא קלים, אך בכל צעד ושעל, בכל דיון ומשפט, בכל גל וגל שאלתי: 'בורא עולם, מה רצונך כעת ממני?'
"וראו זה פלא: אט אט מהלכים הסתדרו נגד כל הסיכויים. גם בבית המשפט זוכיתי בצורה מפליאה. התחתנתי והקמתי בית מחדש, ומדי בוקר, עד היום הזה, אני נושא את ידי לבורא עולם, שואל ומבקש: 'מה רצונך ממני היום?'"
"יענך השם ביום צרה, ישגבך שם אלוקי יעקב". מסביר רבינו הזרע שמשון זיע"א, כי יעקב אבינו סבל בחייו רבות מצער גידול בנים והרבה בתפילות. תפילת יעקב, הוא מסביר, הייתה כשיטת התוספות בקידושין, שגם אם נגזר שיבואו צרות על בניו כדי להטיב להם, בכל זאת ביקש יעקב שיתנו להם רווח בן עדר לעדר: תן להם יום טוב ויום ביש. או אז, ממשיך רבנו, ישגבך ויעלך לגדולה.
"כך התקיימה תפילתי", מספר ר' אבנר. "הקב"ה שמע את תפילתי, נתן לי הרבה רווח בין הגלים ובידו הרחומה כיון את דרכי לעולם החינוך, אולי לא לתפקיד נוצץ, אך לתפקיד מועיל. תפקיד בו עליתי לגדולה אמיתית, תפקיד הממלא אותי סיפוק כי אני זוכה לעזור לבניו להושיט אף הם ידיו אליו יתברך ולבקש: 'הראיני נא את דרכיך, בורא עולם, מה אתה רוצה ממני היום'"…
(התחזקות וביטחון במשנת הזרע שמשון)
נפלא, נחוץ ומחזק מאוד!
אשריכם
תוכן מרתק ומועיל
תודה רבה