"ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו" (לב, יד)
מהלשון "ויקח מן הבא בידו" משמע, שיעקב לקח מהדבר הראשון שעלה לו ביד, מהעזים הראשונות שעמדו לפניו, מהגמלים הראשונים, וכיוצא בזה, ולא בחר את השמנים והמובחרים שבעדרו.
שואל ה"חפץ חיים" זצ"ל: הרי אתה, יעקב, יודע שעשו שונא אותך, מבקש להרוג אותך. אתה יודע שהשוחד מעוור אפלו עיני חכמים. אם אתה כבר משחד אותו – תשחד אותו במשהו טוב! תחפש את הגמלים הכי שמנים, את החמורים הכי משובחים! למה אתה מביא לו "מן הבא בידו", מה שנתפס לך ראשון ביד?
בספר "מנחת חיינו" הביא תירוץ מתוק מדבש, ובהקדם סיפור, ובהקדם לסיפור הקדמה קצרה:
האדמו"ר מביאלא, שהיה צדיק יסוד עולם, הנהיג את עדתו בפולין. רבי חיים מבריסק זצ"ל היה שולח אליו אנשים לקבל ברכה, היות והוא אחז שהאדמו"ר מביאלא נחשב למזכה הרבים הגדול ביותר בדור, ולכן ברכותיו מתקיימות. ומדוע הוא נחשב למזכה הרבים? היות ובזכותו סיימו ללמוד אלפי שסי"ם!
איך הוא עשה זאת?
פשוט מאוד: מישהו הגיע אליו וביקש ברכה. אמר לו: "תלמד מסכת ברכות – יהיה לך ברכה". אחריו נכנס עוד יהודי וגם הוא ביקש ברכה. אמר לו: "תלמד מסכת שבת. הקב"ה יעשה לך עונג שבת, יום שכולו שבת". לשלישי אמר: "תלמד מסכת ערובין. הקב"ה יעשה לך מחיצה מפני הצרות". לרביעי אמר: "תלמד מסכת פסחים, הקב"ה יפסח וידלג עליך בעת צרה". כך היה מחלק את כל הש"ס, עוד ש"ס ועוד ש"ס. רבי חיים מבריסק אחז שזהו זיכוי הרבים הגדול ביותר ולכן כדאי לקבל ברכה ממזכה הרבים הזה.
עד כאן הקדמה לסיפור. ועכשיו ניגש לסיפור:
בפולין לא היו מספיק אתרוגים. במוצאי יום כפור הסוחרים היו באים אל האדמו"ר מביאלא עם קופסא מלאה באתרוגים, ובטרם היו מציגים אותה למכירה לכל הקהל, נתנו לו לבחור ראשון.
האדמו"ר היה מושיט ידו לקופסא ולוקח מתוכה את האתרוג הראשון שעלה בידו, בלי להסתכל ובלי לבדוק. ומעניין שתמיד היה יוצא לו האתרוג היפה והמובחר מבין כל האתרוגים!
שאלו אותו: מה הסוד שלך? איך עולה בידך האתרוג המובחר ביותר בלי לבדוק?
נענה ואמר: פשוט מאוד. כתוב בפסוק (קהלת ז, כט): 'אשר עשה האלוקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים'. אדם ישר – הקב"ה מוביל אותו ישר. הגמרא (ערכין טז ע"ב) אומרת: מה נקרא ייסורים? "אפילו הושיט ידו לכיס לטול שלוש ועלו בידו שתים". אדם ישר, שהושיט ידו לכיס להוציא שלושה שקלים – יצאו לו שלושה שקלים ולא שנים! ואם הוא צריך לפתוח את הגמרא בדף כ"א – היא תפתח לו בדיוק בדף הזה, ולא דף קודם או אחר כך. למה? כי את האדם הישר הקב"ה מוביל בצורה ישרה. מי שמתפתל, מחשב חשבונות, מזגזג ימינה ושמאלה – הקב"ה גורם לו להמשיך ולהתפתל בלי להרויח מזה כלום.
במוצאי יום כפור, אמר האדמו"ר מביאלא, אני אחרי יום שלם שעשיתי תשובה, כקטן שנולד. קטן שנולד הוא "ישר", כי אלוקים עשה את האדם ישר, ומי שהוא ישר – ידו נמשכת ישר אל האתרוג המובחר ביותר.
עד כאן הסיפור, ומכאן לתירוצו של ה"מנחת חיינו": מדתו של יעקב היא: "תתן אמת ליעקב". הוא ישב אצל הרמאי הגדול ביותר בעולם, ואפילו מחט קטנה משל לבן לא נמצאה בכל כליו. מלה אחת של שקר לא יצאה מפיו. עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי. יעקב נשאר "ישר" – עם האמת. משום כך הוא אינו צריך לחפש בתוך עדרו את המובחרים והמשובחים יותר. הוא יכול להיות סמוך ובטוח שמה שיעלה בידו – הוא המובחר ביותר!
יש אנשים שמתלוננים: זה רב אתי, זה עושה לי כך וכך… דע לך! אם היית ישר – הקב"ה היה מסדר אותך עם אנשים ישרים. כנראה גם אתה עשית כל מיני חשבונות – לכן הקב"ה הביא אותך בין אנשים שעושים אתך חשבונות.
וזו עבודת חיינו: להיות ישר עם הקב"ה.
(רבי גואל אלקריף שליט"א – שש באמרתך)