מאז אותה בר מצווה השתנו השבתות שלי.
זו הייתה בר מצווה שגרתית לידיד מהשכונה, ישבתי בחברת כמה אברכים ועל פיסות הקוגל וצלחות הטשולנט המסורתיים העברנו את החדשות הטריות והישנות…
שלמה – ידיד משותף – נכנס גם הוא, איחל מזל טוב לבעל השמחה והתיישב לידינו.
האווירה הייתה נעימה ורוחו של שלמה הייתה מבודחת עליו, אולי בשל עסקה טובה שהוא סגר באותו יום או מכל סיבה אחרת.
שלמה הוא קבלן מצליח מאד, הוא עמוס בעבודות רבות וכמעט לא רואים אותו בשכונה במהלך השבוע. גם כשהוא ישב איתנו כולו היה רטט וזיע מכמה טלפונים שהעסיקו אותו בו זמנית בשלל נושאים הקשורים לפרויקטים רבים אותם הוא מנהל במקביל.
שלמה הוא מסוג האנשים שהם 'אבא של שבת' לרוב הוא מגיע סמוך לשבת ודי מהר במוצאי שבת הוא נעלם מהאזור כשהוא מלהטט כאמור בין מספר פרויקטים גדולים בכל רחבי הארץ.
דווקא לכן טרדה אותי תמיד השאלה אותה העזתי להציג בפניו בכמה דקות החסד בהם הוא השתתף בבר המצווה לשכנו עליה כנראה הוא לא יכל לדלג.
תמיד רציתי לשאול אותך, פניתי אליו בהיסוס מקווה לא להרוס את המצב רוח הטוב ששלמה היה שרוי בו, איך אתה מסוגל?
מסוגל למה? שלמה היה מופתע…
אני רואה אותך בשבת בבית הכנסת באיזה רוגע אתה מתפלל, באיזה חיות אתה לומד עם הילדים ועם החברותות שלך, נראה שהשבת מתנהלת אצלך כאילו אין לך שום דבר על הראש וכאילו אתה לא אמור מיד במוצ"ש לצלול חזרה במהירות לשלל העיסוקים שלך, מילא אברך או אדם מן השורה שמקיים את מאמר חז"ל "כאילו כל מלאכתך עשויה" זה נסיון בר צליחה, אבל אתה, אחד האנשים העסוקים שאני מכיר, דווקא אתה יותר רגוע ממני בשבת, יותר שלב ושווה נפש מכל האנשים שמסביבך? איך אתה מסוגל?
למרות חששותיי שלמה לא כעס על השאלה ואפילו חייך חיוך רחב, הוא סימן לי שכעת הוא חייב לצאת ולהמשיך בעיסוקיו אבל הוא עוד עומד לענות לי על זה בארוכה בהזדמנות.
ההזדמנות לא איחרה לבוא, בשבת שלאחר מכן בין קבלת שבת לערבית שלמה התיישב לידי, נינוחות של שבת על פניו והוא פנה אלי בשאלה. אתה בוודאי מכיר את אמרתו המפורסמת של רב המנונא במסכת שבת "כל המתפלל בער"ש ואומר ויכולו כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית", האם אתה יכול להסביר לי את האימרה הזו? איך שייך להיות שותף לקב"ה במעשה בראשית? כל המושג הזה של מעשה בראשית הוא יצירה של יש מאין ואנחנו קרוצי חומר לא שייכים לזה אפילו בדמיון, אין לנו אפשרות אפילו להשיג את המציאות הזו של יש מאין, של 'הוא אמר ויהי', מה שייך להיות שותף אליו יתברך למעשה בראשית?
שלמה עשה אתנחתא קלה והמשיך מיד, למעשה, הוא אמר בחיוך צופן סוד, יש לנו אפשרות רק בדבר אחד ליצור יש מאין, רק בתחום אחד נתן לנו בורא העולם את הבקעה להתגדר בה ולהיות דומים אליו ביצירה, את זה אני עושה כל שבוע.
מנוחה…
קח למשל אדם כמוני, שאלף ואחד עניינים טורדים את מוחו כל הזמן, הרבה דברים אפשר לומר עלי, שאני נמצא במנוחת הנפש – את זה לא… מכורח טרדות הפרנסה אני אדם שעסוק וטרוד כל הזמן באינספור דברים שצריכים להיעשות ולהסתדר, גם כשנכנסת שבת מטבע הדברים אני אמור להמשיך ולעסוק לפחות במחשבה בשלל העיסוקים שמטרידים את מוחי, אבל אני יוצר כל שבת מחדש, כל שבוע עם הישמע הציפצוף המבשר את בואה של שבת המלכה אני מפנה בכח את המוח מכל מה שאני עסוק בו ויוצר יש מאין את מנוחת הנפש לה אני זקוק כל כך. זו יצירה חדשה כל שבוע מחדש, דבר שאלמלא הייתי יוצר אותו הוא לא היה מגיע לבד.
בלעתי את נאומו של שלמה בשקיקה, היה מפליא ומעורר התפעלות בעיני שיהודי שעמל לפרנסתו בכל ימות השבוע ולא יושב ועוסק בתורה ובמוסר מגיע להשגות ודרגות מרוממות כאלו, התפעלותי רק גברה כששאלתי אותו, שלמה יקירי, בכל זאת זו דרשה יפה מאד, איך במציאות אתה מצליח להתנתק מהכל, איך בפועל אתה מסיר ממחשבותיך את כל אותם טרדות שמאיימות להציף אותך גם בשבת, אני מניח שזה נסיון לא פשוט והתמודדות כל שבוע מחדש?
שלמה הרצין, הוא תקע בי מבט חודר, מה אתה שח בכלל, הוא אמר, אם אני נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית, אם אני כל כך קרוב אליו עד שהוא נותן לי את הזכות להיות חלק מהיצירה האלוקית, אני מוכרח להבין שבכלל לא אני עושה את העסקים, הכל זה הוא, ממילא אין לי שום זכות על כלום, מתי שהוא מרשה לי להתעסק איתם אני מתעסק ומתי שלא אז לא!!
תבין, הוא המשיך להדהים אותי, כל התחושה הזו של האני שעסוק ואני זה שפועל ועושה מבטאת קצת חיסרון באמונה, תאר לך שלא הייתי קבלן עצמאי אלא שכיר שמקבל בכל תחילת יום או שבוע רשימת מטלות מהבוס, הם לא היו מטרידות אותי, צריך לעשות אז עושים, בלי להשקיע מחשבה. באמת ככה זה כלפי הקב"ה, הוא הבוס וגם אם הוא נותן לי את הכסף והעסק בצורה של עצמאי כביכול לא באמת אני זה שעושה ופועל ואני מרגיש ממש שזה רק הוא, לכן אין לי על מה לחשוב בשבת, אין לי מטלות ועיסוקים הכל זה הוא יתברך ולכן אני יכול להרגיש באמת כאילו כל מלאכתו עשויה.
כל אותה שבת לא נרגעתי מהשיחה המופלאה הזו, אם בהתחלה היו לי נקיפות מצפון או חרטה על השאלה החטטנית ששאלתי את שלמה בבר המצווה כעת אני יודע שהיה שווה, למדתי מהי שבת, מה זו מנוחת שבת האמיתית, למדתי על האמונה בבורא העולם ועל המשמעות של 'נעשה שותף למעשה בראשית'.
וכאמור כיום השבתות שלי ואולי מעכשיו גם שלך אחרות לגמרי. גוט שבעס.