השבוע פגשתי באקראי אדם שאיני מכירו, יהודי יקר ממוצא אמריקאי שהואיל לעשות עימי חסד ולקחת אותי ברכבו למקום מסוים אליו הייתי צריך להגיע.
במהלך הנסיעה נקשרה בינינו שיחה ידידותית ערה על החיים ותהפוכותיהם, על חסדי ה' הסובבים אותנו על כל צעד ושעל ועל דרכי העבודה בדור עקבתא דמשיחא והניסיונות הסובבים אותו.
תוך כדי הדברים הוא סיפר לי שבעודו אברך צעיר, צורב מן השורה בכולל בלייקווד – עיר התורה של אמריקה, הוא נקלע לסיטואציה רפואית מורכבת שהצריכה אותו להיכנס ולצאת בתכיפות בשערי בית החולים לתקופות בלתי קצובות מראש, באותה תקופה הוא נצרך מכורח הנסיבות לקחת פסק זמן מלימודיו הסדירים בכולל וללמוד עצמאית בבית ובבית החולים לסירוגין תוך מסירות נפש לקיום הסדרים הקבועים אותם הוא התאמץ בכל כוחותיו לא לבטל.
מה שהחזיק אותו בתקופה מאתגרת זו הייתה אימרה נפלאה אותה קיבל מרבו הגאון רבי ירוחם אולשין שליט"א. כאשר הוא נכנס אליו לבשר לו על ההתמודדות אותה הוא חווה ועל היעדרותו הצפויה בחודשים הקרובים מהיכל הכולל, ר' ירוחם התעניין בפרטי המקרה עודד אותו ובירך בכל ליבו שיחזור עד מהירה לשיגרה בריא ושלם כבימי קדם.
לפני שהוא יצא מחדרו של ראש הישיבה פנה אליו ר' ירוחם וביקש לומר לו עוד דבר אחד. בוודאי אתה מכיר את דברי הרש"י המפורסמים בפרשת ויצא על הפסוק "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו", כאשר יעקב אבינו פורש לשינה בבית מלונו של ריבון העולמים בהר המוריה הוא שם אבנים סביבו ונרדם. אז, בעודו ישן וארץ ישראל כולה מקופלת תחתיו הוא חולם על הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכים עולים ויורדים בו. רש"י מביא את דברי חז"ל שמלאכים אלו היו מלאכים של ארץ ישראל שעלו לרקיע ולעומתם מלאכי חו"ל ירדו ללוות את יעקב בדרכו לבית לבן.
בוודאי שדברים אלו שנכתבו בתורה הקדושה לא באו לספר לנו סיפורי היסטוריה מרגשים, הם באו ללמד אותנו מוסר השכל, מהו המסר שהתורה רוצה להעביר לנו מסיפור החלום הסולם והמלאכים של יעקב?
פניו של ר' ירוחם הוארו כשהוא המתיק לאברך הצעיר שמולו את הדברים בחן מיוחד, מה היינו אנחנו חושבים לו יצוייר שהיינו נמצאים באותה סיטואציה כמו זו של יעקב? שנים רבות הוא עלה ונתעלה בבית אביו ואימו, רכש מדרגות של קדושה ויראה, דרגות נפלאות של עבודת ה', אל השיא הוא הגיע כאשר הוא נטמן בבית שם ועבר לארבע עשרה שנה כאשר הוא לא מניח את ראשו אפילו על מיטה ולא פוסק לשניה אחת מלימוד והתעלות. כעת הוא עומד לפני תקופה שאינה קצובה בזמן בה הוא הולך במצוות הוריו ומחמת ההכרח לבית לבן הארמי שאפילו עשיו פחד לבוא במחיצתו ולכן הוא אמור להיות מוגן שם מאותו רשע, לא מקום סימפטי לאיש תמים ויושב אוהלים ממוצע… מטבע הדברים הוא מבין שההתעלות שהייתה מנת חלקו כל ימי חייו עד עכשיו אמורה להיעצר לתקופה, הוא יעמול לא להפסיד את מדרגותיו אבל זו תהיה מלחמה לא פשוטה, כאשר יהיה אלוקים עימו והוא ישוב בשלום אל בית אביו הוא יוכל להמשיך ולהתעלות, להוסיף ולצבור מדרגות נפלאות ולהתעלות בעבודת ה'.
החלום הזה בא לשלול את ההרגשה הזו.
רואה יעקב את המלאכים של ארץ ישראל עולים. הוא מבין שאכן, מה שהיה בבית אבא ובישיבה לא יהיה שם בבית לבן, אין אפשרות לעבוד שם את ה' כמו שהוא היה רגיל.
אבל זה לא סוף החלום…
יש גם מלאכים של חוץ לארץ שיורדים ללוותו הלאה, הם מכינים לו גם שם בעומק בית לבן הארמי עבודת ה', נכון, זו לא אותה עבודה בה הוא הורגל עד היום, זו מציאות שונה לגמרי, אבל אלו מלאכי אלוקים ועבודת ה' לא פחות ואולי יותר ממה שהיה לו עד היום.
שם בבית לבן הוא אמנם לא למד יומם ולילה אלא היה צריך לשמור על הצאן, שם הוא לא יכל לינוק את יראת ה' הנוראה של אביו יצחק, אבל שם הוא העמיד את כרם בית ה', שם הוא יצר את ההמשך בדמות שבטי קה הקדושים אותם הוא העמיד ועיצב דווקא בבית לבן.
ללמדך!! לפעמים יש צורך לצאת, לפעמים יש צורך לעצור את המוכר והטבעי שהורגלנו אליו עד היום. זו לא הפסקה מעבודת ה', אין כאן יציאה החוצה מגרם המדרגות המוביל את הפסגה, זהו שינוי הכרחי, אבל לכל מצב יש ייעוד ולכל סיטואציה יש את הכח לרומם, גם אם זה לא המצב המוכר, גם אם צריך ללמוד מושגים חדשים וכוחות אחרים עדיין יש עבודת ה', עדיין יש שם מלאכים של חוץ לארץ שמלווים את האדם וסוללים לו את הדרך לעלות ולרכוש מדרגות נוספות.
זה החזיק אותי, סיכם האברך באוזני, זה מה שתפס אותי ונתן לי את הכח לשמור על הסדרים ולהבין שגם אם נגזר עלי בהשגחה עליונה לשנות את הנסיבות אני לא צריך לעצור ולחכות שזה יעבור אלא יש לי תפקיד ומטרה דווקא מתוך המצב הספציפי הזה.
לכל אחד מאיתנו מזדמן מפעם לפעם מצב שונה, לפעמים יש מציאות אחרת, זו לא הפסקה אלא דווקא שם לפעמים ניתן לבנות שיעור קומה גדול יותר מאשר בשגרה הרגילה ובעבודת ה' המוכרת. לא מכורח אלא לכתחילה.