אמר הרה"ק ר' ישכר דוב מבעלזא זי"ע, כי שמע מרב אחד שאמר בשעת מלחמת העולם הראשונה, דמי שלוקח קוויטל עם פדיון בזמן קשה כזה, הוא גנב, כי כמעט כולם הולכים לצבא, וכמה נהרגו ונפצעו, ואין זמן כזה עת רצון לפעול ישועה.
ודחה הרה"ק מבעלזא דבריו, ואמר כך: איש שבא אלי עם פתקא, מקודם מנסה אני לפעול בשמים שלא יקחו אותו לצבא, ואם לא אפשר לפעול זאת, מנסה אני לפעול שרק יעבוד במטבח ולא יצטרך ללחום בפועל, ואם לא אפשר לפעול זאת, מנסה אני שלא יהרג, ואם גם זה אי אפשר לפעול, מנסה אני לפעול שיבוא לקבר ישראל, ואם גם זה לא אפשר, אני עושה לו טובה בעולם העליון, עכ"ד.
והרה"ק בעל דברי יואל מסאטמאר שיבח מאד הדברים, ואמר דפשוט דלא בכל מצב אפשר הצדיקים לפעול ישועה, אבל אם רואים דאי אפשר לפעול ישועה העיקרי, הם עושים לו טובה אחרת, עכ"ד.
הק' זלמן לייב א. קרית יואל
הנה מו"ר הגאון שליט"א תלמידו של בעל החזון יחזקאל זצ"ל, לומד בעיון רב בכל שבוע דברי תורה מרבו, וכפי שהבטיח בצוואתו שמי שיעשה כן יהיה לו מליץ יושר בשמים בכל ענייניו.
ושאלתי אותו: וכי צריכים ללמוד בכל שבוע? מדוע לא די ללמוד זה פעם אחת, דבזה כבר קיימו צוואתו והוא ימליץ טוב בעדו עבור זה בעולם העליון. וכי התנה בתנאי כפול דצריכים ללמוד דבריו בכל שבוע ושבוע?
והראה לי מו"ר ב'מלך ביופיו' (פרק מ') שכתוב שם כך: בכל פעם שנזקק רבינו החזון יחזקאל לכתוב המלצה עבור זולתו, הוא לא עשה זאת כדבר שבשיגרה וכמצות אנשים מלומדה, וכמו שסיפר תלמיד:
"באתי אליו בבקשה שימליץ טוב עלי בישיבה מסוימת בה רציתי להתקבל כמגיד שיעור, הוא נאות ברצון לכתוב את ההמלצה, אבל אמר לי שיעשה זאת במועד אחר, שכן המלצה צריכים לכתוב בעין ובפנים מסבירות, לשם כך חובה למצוא את שעת הכושר המתאימה למטרה זו – כשרוחו של הכותב טובה עליו, ראשו צלול וכיוצא", עכ"ד.
וסיים מו"ר הגאון שליט"א: יש זמני עת רצון – זמנים המסוגלים לישועות, ויש זמנים שאינם מסוגלים. בעל החזון יחזקאל אינו מבזבז זמנו לצאת מגן עדן ולהתייצב לפני בי"ד של מעלה בזמנים שהוא יודע שלא יפעל כלום, הוא ממתין לזמני עת רצון, ואז הוא מתייצב לפני בי"ד של מעלה ושוטח להם טענתו, כמו שהיה מתנהג בעולם הזה שהיה ממתין לכתוב הסכמתו בזמן שראשו צלול וכדומה.
ולכן לומד אני הגיליון בקביעות בכל שבוע ושבוע, כדי שבעל החזון יחזקאל יהא מוכן לבוא לעזרתי בזמנים הטובים.
מ. לייבוביץ, ישיבת אור אלחנן ירושלים
(מכתבי קוראים שהופיעו בגיליון 'מליצי יושר', המביא בכל שבוע מדברי חמשה צדיקים שהבטיחו בצוואתם כי יפעלו ישועה עבור כל מי שיהגה בספריהם)