בחול המועד סוכות שימשתי את אבא שלי, שהוא אדם חשוב ובאים אליו אנשים רבים להתברך ולקבל עצה ותושיה. אני משמש את אבא בעידוד בני ביתי, אך לא על חשבון הבית והילדים. את הבוקר אני מקדיש עבור משפחתי, ומהצהריים עד הערב אני זוכה בכיבוד הורים בהידור.
בחול המועד רציתי להקביל פני רבי ברגל ולקבל את ברכת החג. אצל האדמו"ר שלנו קובעים לך תור לשעה מסוימת, ורק אז אפשר להגיע להתברך, וגם זה רק לברי מזל שהצליחו לקבל את התור הנכסף ולהתברך.
קבעו לי את התור לשעה שמונה וחצי בבוקר. עשיתי חשבון שאצטרך לקום מוקדם ולהתפלל בנץ החמה, ואז לנסוע לעיר של מורי ורבי, וכל זה אחרי שאלך לישון בשעה מאוחרת בלילה שלפני, ומיד לאחר מכן אסע להורים שלי לעזור!
הרגשתי שזה בלתי אפשרי בפרט שזה יבוא על חשבון הבית, ואני מקפיד שלא לעשות מצוות על חשבונם. הגעתי הביתה בשעה אחת אחר חצות, נשאתי עיני למרומים וביקשתי מה' שייתן לי עצה וכוחות לנהוג בדרך הנכונה.
לא חלפו חמש דקות מרגע הבקשה והטלפון שלי מזמזם. מי מצלצל בשעה כזו מאוחרת?! הרהרתי לעצמי, ותוך כדי הסתכלתי על הצג וראיתי שזה שכן מהבניין ממול.
עניתי לשיחה, והוא בקול מלחיץ מזרז אותי: "רוץ מהר לחדר המדרגות של הבניין שלך!!! האדמו"ר שלך ממש מתחת לקומה שלך בחדר המדרגות!!!"
לא ידעתי אם להאמין לו, אם הוא באמת רואה טוב. אבל על הספק רצתי למדרגות, והנה אכן הרבי שלי בבניין שלי בחדר המדרגות… ההתרגשות הייתה עצומה! מיהרתי להתברך בחג שמח. גם כל בני ביתי זכו לראות את הרבי, שקשה מאוד להגיע אליו מחמת סדר יומו העמוס.
מתברר שהרבי סגר שידוך עבור נכד שלו כאשר המחותנים גרים בבניין שלי, והקב"ה שראה את המסירות שלי מצד אחד לקיים כיבוד אב ואם שבאמת זקוקים לי, ומאידך לכבד את האשה והילדים שלי ולדאוג להם לשמחת חג וזמן איכות עם אבא שלהם, סידר לנו את המתנה הנפלאה הזו. לעולם לא הייתי מעלה על דעתי כזה פתרון יצירתי. מי שבאמת רוצה הקב"ה מסייע בידו לעשות הכל מבלי לוותר על אף מצווה.
(מכתבו של בעל המעשה, פורסם בטיב הקהילה)