סיפר הגה"צ רבי משה טורק זצ"ל:
שמעתי פעם מהרב דסלר זצ"ל, שר' ישראל סלנטר זי"ע, מחמת שבתו חלתה היה צריך להיות בברלין ששם היה העיר עם טובי הרופאים, ועל יד המיטה של בתו שכבה אשה צעירה יהודיה, פרופסורית, ור' ישראל ראה שהיא מושלמת במידות ובעדינות.
שאל אותה ר' ישראל סלנטר: מותר לי לשאול אותך שאלה? היא אמרה כן. המשיך ושאל אותה: הרי את פרופסורית גדולה, יש חוק בטבע שגשם יכול לרדת אפילו שבועיים ללא הפסקה, ולעומת זאת שלג לא יכול לרדת אלא רק שלשה ימים בלי הפסק ולא יותר (זכורני כאשר הייתי ילד בן חמש וירד שלג יותר מיומיים, השלג נערם לגובה של למעלה משני מטרים כל העיר הגדולה השתתקה, וזה היה בעיר מולדתי, בעיר של החת"ס. כל העיר השתתקה, שום דבר לא היה, לא לחם ולא חלב, הכל היה סגור).
הצעירה הזאת ענתה לר' ישראל סלנטר שהיא לא יודעת הסבר לכך, מדוע יש הבדל בין הגשם לשלג.
אמר לה ר' ישראל סלנטר, שהטבע של המים שהם לא עומדים במקום אחד רק הם יורדים, הם מחפשים את העמק לשם הם נשפכים. יכול להיות במקרים מיוחדים שיש שטפון והמים עולים מהים או מהנהר, אם קורה איזה צונאמי ח"ו. אבל לעומת זאת שלג, אם היה יורד יותר משלשה ימים ללא הפסקה הוא היה הורס ממש את כל היקום, את כל הבתים, מחמת הכובד שלו, משום שהוא נשאר לעמוד ולא ממשיך להישפך הלאה.
סיפר הרב דסלר שאותה צעירה חזרה בתשובה!
שאל הרב דסלר: אני כבר סיפרתי כל כך הרבה פעמים את הסיפור הזה ולא ראיתי שאנשים התפלאו מזה, מה הביא את הפרופסורית הזאת להתפלא עד כדי כך שהיא חזרה בתשובה מזה?!
אמר הרב דסלר: יראת שמים ומידות טובות זה דבר שהולך ביחד! ר' ישראל סלנטר ראה שהצעירה הזאת מושלמת במידות טובות, וכשאדם מושלם במידות טובות צריך רק ניצוץ אחד של איזה נס או הסבר והוא מקבל יראת שמים!