שח הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: שמעו נא למעשה נפלא שהיה זה עתה בימים אלו ממש, וכפי ששמעתי מהרה"ג ר' נפתלי קויפמאן שליט"א מגיד שיעור בישי"ק דחסידי סקווירא בעיה"ק ירושלים:
לרגל 'בין הזמנים' נסעו הבחורים להחליף כוחות בצפונה של ארה"ק, וביום שלישי י"א אב שהו אחרי הצהריים בנהריה. כבר הגיע זמנם להמשיך בדרכם, אלא ש 'למעשה' נתעכבו הרבה יותר ממה שחשבו ואין להם כל הסבר מדוע ומה עשו באותו זמן. כך היו פני הדברים, הזמן נמשך להם על לא דבר.
לאחר שכבר עלו אל האוטובוס בשעטומ"צ נוכחו המארגנים לדעת כי 'השמש יבוא ויפנה' וכבר לא יוכלו להספיק להתפלל מנחה מבעוד מועד במירון כפי שהיתה דעתם מתחילה, וחשבו, לכל הפחות נתור אחר 'מקום קדוש' באחד מציוני הקדושים אשר בארץ השוכנים בסמוך, ולא נתפלל מנחה בצידי דרכים. ומצאו כי בסמיכות מקום שוכן קברו של האמורא הק' רבי אושעיא איש טריא (הנזכר בתלמוד ירושלמי כמה פעמים) על ידי כפר פקיעין.
תיכף בירידתם שם מהאוטובוס נשמע קול זעקה: 'אלוקים איתנו'… ואז נגשו אליהם בני משפחה אחת שהיתה שם וסיפרו בהתפעלות עצומה, כי היו להם שלושה בנים, וחשקה נפשם לזכות גם בבת, על כן הגיעו לפני שנה לציונו של רבי אושעיא והתחננו להתברך בבת, והוסיפו להבטיח שאם אכן ישמע ה' את קולם ויתן להם משאלת ליבם, אזי יבואו בשנית אל הציון הק' עם מיני תרגימא לזכותו ולכבודו של אותו קדוש ונורא (והיא סגולה שפשטה בין רבים, להבטיח 'סעודה' שם בבוא הישועה).
ואכן נולדה להם בת לפני זמן מה, והגיעו עם בניהם יחד עם הבת להודות על ישועת ה', ואף הביאו מיני תרגימא אוכל ומשקה לרוב, אלא שהמקום היה שמם מבלי באי מועד… נעמדה האם והתפללה מקירות ליבה ואמרה: אבי שבשמים שלח לי אוטובוס מלא באנשים שאוכל 'לכבד' אותם במזונות שעימי. לא עברו עשר דקות, והנה מן השמים הופיע אוטובוס מלא אנשים…
אין צורך להרחיב על גודל השמחה והריקודים שהיו שם, אחר שזכו במו עיניהם לראות בנפלאות ההשגחה העליונה, כיצד התעכבו בנהריה לחינם, ונאלצו להתפלל אצל רבי אושעיא. כי הקב"ה שומע כל תפילה. באמת אמרו, כי בדקו ומצאו שאותה מחשבה לפנות לעבר ציונו של רבי אושעיא היתה ממש באותם רגעים שעמדה ושפכה ליבה בתחנונים, אך אותם 'עיכובים' אירעו עמהם עוד בטרם תפילת האשה, כי הקב"ה היודע כל תעלומות ועתידות היה גלוי וידוע לפניו שבעוד זמן מה עתידה בת ישראל לבקש להזמין לה אוטובוס מלא אנשים, והקב"ה הקדים כבר את ה'רפואה' למלא בקשתה ותחינתה, וכמו שנאמר 'והיה טרם יקראו ואני אענה'.
וללמדנו חיזוק גדול בעניין התפילה, כי פעמים שהאדם בוכה ומתאונן באמרו, אף אם ישמעו מן שמיא את תפילתי, הרי עדיין ימשך זמן הרבה עד שהכל 'יסתדר' ויגמר הדבר בכי טוב… והרי הנה שלך לפניך, מן השמים 'הכינו' את הישועה כבר מקודם, ואין 'ממתינים' מן השמים אלא שיפתח האדם פיו ולבו בתפילה.
(באר הפרשה)
סגולה
גם אנחנו רצינו מאוד בת אחרי בת ושלושה בנים ורצינו עוד בת ואחרי שקראתי את הסיפור נסעתי בערח אלול לקבר והתפללתי וברוך השם בחודש תמוז האחרון תשפב נולדה לנו בת במזל טוב ואם ירצה השם נסע לשם בערח להביא גם כן מיני תרגימא ומקווה שיהיה ציבור