הפעם אנחנו משוחחים עם פעיל 'אחינו' הוותיק הרב אהרן ידלר, שמספר לנו על השפעה כפולה, כשהמושפע השפיע בחזרה על המשפיע, ולימד אותו איך להוסיף ולהשפיע על רבים אחרים בסייעתא דשמיא.
"השליחות שזכיתי להישלח אליה משמים, היא עבודת הקירוב", מספר הרב ידלר. "זה כולל הרבה מאוד נסיעות לכל חלקי הארץ, פגישות עם המון בני נוער, ישיבות עם ראשי מדרשיות, סיורי שטח, ארגון אירועים ועוד ועוד…
"המלאכה לא קלה ולא פשוטה", הוא מוסיף, "צריכים להיכנס לזה עם כל הנשמה. אי אפשר לעשות את זה חצי חצי, כשאתה עוסק עם בני נוער, אתה צריך להיות שם עבורם בכל זמן. בחור שיוצא מהבית והולך לישיבה, לפעמים חווה משברים קשים, לפעמים געגועים עזים תוקפים אותו באמצע הלילה.
"אם בחור כזה מתקשר אלי בוכה, מה אני אמור לעשות? לומר לו שזה מחוץ לשעות העבודה? כמובן שלא. לא פעם אני פשוט יורד לאוטו, ויוצא לנסיעה של חצי שעה או שעה, מגיע לישיבה בה לומד הבחור, יורד איתו לתחנת דלק באמצע הלילה כדי לקנות איזה ארטיק טעים, ומדבר אתו אל תוך הלילה, שעה או שעתיים, כמה שצריך, עד שהבחור נרגע וחוזר לעצמו…
"לפעמים זה כולל ויכוחים בענייני יהדות, לפעמים הם מבקשים הסברים, בלי להתווכח. לא פעם אני מארח אותם לשבתות אצלי בבית, או מסדר להם אצל משפחות אחרות.
"בכל אופן, אני רוצה לספר על שיחה אחת שהשפיעה עלי מאוד", ממשיך הרב ידלר. "ישבתי עם נער כבן 17, ודיברתי אתו על תהליך ההתקרבות שלו, איפה הוא נמצא, איך הוא מתקדם, אם טוב לו בישיבה או שהוא רוצה לספר לי על משהו שמציק וכו'.
"פתאום נועץ בי הבחור מבט, ואומר לי: 'הרב אהרן, אתה יודע למה חזרתי באמת בתשובה? מה שכנע אותי יותר מהכל???'
"הוא עורר את הסקרנות שלי… נו, מה באמת? האם היו אלו השיחות? אולי החוויה בישיבה? ההרגשה המתוקה בלימוד התורה? מה באמת הגורם?
"השיב לי הבחור תשובה שמאוד החמיאה לי וגם לימדה אותי רבות והשפיעה עלי חזק מאוד בהמשך הדרך.
"'אותה שבת שהתארחתי אצלך בבית, היא זאת שהחזירה אותי בתשובה', הוא אומר. 'לא הויכוחים, לא השכנועים, לא השיעורים והחוויה בישיבה. שום דבר… כל אלו אמנם גירו אותי להתעניין, לבדוק, לחשוב, לתהות אם זה נכון או לא, אם אני מסוגל לחיות ככה או לא.
"'אבל באותה שבת שהתארחתי אצלך בבית, ראיתי את הילדים שלך…
"'איזה ילדים מחונכים, באיזה יופי המשפחה מתנהלת, בצורה כל כך נעימה ונחמדה. השוויתי את זה מול הבית שבו אני גדלתי והבתים בהם גדלו החברים שלי. האווירה אצלכם היתה הרבה היותר עדינה, נעימה. שמחה ממלאת את הבית. הילדים לא מאיימים זה על זה, לא מקללים, לא מגדפים, כל תרבות השיחה הרבה יותר נחמדה ונעימה.
"'אמרתי לעצמי, כך אני רוצה שהבית שלי יראה! רק ככה! כך אני רוצה להתנהג וכך אני רוצה שהילדים שלי יתנהגו!'
"מסתבר שאותה שבת בביתי, השפיעה על הנער הזה לכל החיים, ואותה שיחה שבה הוא סיפר לי על כך, השפיעה עלי בחזרה לכל החיים. מאז למדתי דבר מאוד פשוט, לפעמים כשאתה רואה נער שמתווכח, תוהה, מהסס, מתחבט, מתלבט, מתקשה מאוד למצוא את הדרך שלו, כל מה שהוא צריך זה רק דבר אחד: לחוות באופן אישי ובלתי אמצעי איך נראים החיים שאחרי החזרה בתשובה. כשהוא יטעם ויריגש, כל הספיקות כבר ייעלמו, כל הבעיות יפתרו ברגע אחד".